במסגרת תכנית "מחיר מטרה" הספיק משרד הבינוי לשווק שנים עשר מכרזים, שישה במודיעין ושישה בראש העין. סך כל יחידות הדיור היה 2282 בלבד, מתוכן רק 1477 נמכרו במחיר מוזל. למרות שהתוכנית הייתה אמורה לשווק כ-66,000 יחידות דיור, היא פעלה אך ורק בשתי הערים הללו במרכז הארץ, עם יותר זכאים מאשר דירות. התחלופה בממשלה של שרי אוצר ושיכון חדשים אשר המשיכו לפעול באמצעות תוכניות אחרות, גם הביאו את התוכנית לסיומה ותרמו לכך שהיא לא הצליחה להגשים את מטרתה המרכזית ולהשפיע על מחירי הדיור בישראל.
מכאן, שיתכן כי הרחבה של התוכנית למקומות נוספים ומבוקשים, הן במרכז והן באזורים אחרים ברחבי הארץ מעבר לערים ראש העין ומודיעין הייתה מגבירה את היעילות של התוכנית. הרחבה כזו הייתה פותחת הזדמנויות נוספות ורבות יותר למחוסרי ומשפרי דיור בישראל לרכוש דירות במחיר מוזל וליהנות מיתרונות התוכנית.
בנוסף, התמקדות בבנייה של דירות קטנות יותר, בייחוד כאשר מדובר על רוכשים צעירים בעלי משפחות וילדים שטרם הספיקו לצבור הון ראשוני משמעותי לרכישת דירה, הייתה מאפשרת לאותן משפחות לרכוש דירות במחירים יותר נוחים ובהתאם ליכולתן הכלכלית הנתונה. בנוסף, זה היה מאפשר להן לקחת משכנתאות קטנות יותר, אשר לא יכבידו על הנטל הכלכלי של משקי הבית ויסכנו את היציבות הכלכלית שלהן.
