נושא המחקר: הקשר בין מדיניות משרד החינוך למיון והפרדה בחינוך, לבין צמצום פערים לימודיים וחברתיים והגדלת השוויון בחינוך.
שאלת המחקר: באיזו מידה מצליחים תהליכי מיון והפרדה (הקבצות) בחינוך לשפר את הישגי התלמידים ולצמצם את אי השוויון בחינוך?
שיטת המחקר: מחקר איכותני. שימוש בראיונות עומק עם מנהלים מהנגב.
אוכלוסיית המחקר: 9 מנהלי בתי ספר תיכוניים בעלי ותק של יותר משלושים שנים בניהול, מאזור הנגב. בחלוקה ל 3 בתי"ס יהודיים, 3 ערביים, 3 ממלכתי דתי. ייעשה מאמץ לראיין מנהלים מעיר/מועצה אזורית ומועצה מקומית. ייעשה מאמץ לאזן בין מספר המנהלים המרואיינים לבין מספר המנהלות המרואיינות.
רציונל בחירת אוכלוסיית המחקר: מנהלי בתי ספר ותיקים שהתנסו בתהליכי האחדה ושילוב (תכנית אחידה, ממלכתית. אינטגרציה) ויודעים לציין נתונים, או להעריך, את מידת ההצלחה של תהליכי האחדה לצמצם את אי השוויון בחינוך. הם יודעים היום מהי, בשנים האחרונות, מידת ההצלחה של תהליכי ההפרדה (הקבצות) בבית ספרם. חשוב יותר, הם ידעו להשוות ולענות: איזו שיטה, לפי ניסיונם, הצליחה לשפר את ציוני התלמידים ולהקטין את הפערים הלימודיים והחברתיים. משום שזה ראיון עומק, הם יוכלו להסביר בהרחבה היבטים שונים של יתרונות וחסרונות של כל שיטה.
