ג'ון דיואי נמנה על אבות החינוך הפרוגרסיבי בארצות הברית. ואולם, אין הוא מאשר את כל מה שהוא מוצא בקרב תנועת החינוך הפרוגרסיבי בתקופתו. בחיבורו חינוך מסורתי לעומת חינוך פרוגרסיבי, דיואי מתווה את עקרונות החינוך המסורתי ומעמיד כנגדם את עקרונות החינוך הפרוגרסיבי. לבסוף, דיואי מזהיר את חסידי החינוך החדש שהם עלולים לחטוא באופן דומה לסוג החינוך לו הם מתנגדים, אלא אם ישכילו לחדד את תפיסתם הפילוסופית ולהתמודד ישירות עם הבעיות הניצבות על דרכם המיוחדת.
1. עקרונות החינוך המסורתי
החינוך הפרוגרסיבי מעמיד עצמו כניגודו של החינוך המסורתי. אך מהו החינוך המסורתי? ובכן, זהו חינוך שפניו לעתיד ושורשיו בעבר, ורק את ההווה הוא מפספס, ויחד עמו את התלמיד הפרטיקולארי הניצב בפניו בכל רגע נתון. פני החינוך המסורתי לעתיד במובן שמטרתו להכשיר את התלמיד "לקבלת אחריות בעתיד ולהצלחה בחיים". אך מכוון שהתודעה המסורתית צופה "כי העתיד יהיה דומה בעיקרו לעבר", הכשרה לקראת העתיד איננה אלא הורשת גוף ידע קפוא, הקניית נורמות אתיות מסורתיות וחינוך על-פי שיטות הוראה מוגדרות וקבועות.
מכאן נובעים המאפיינים הבולטים של החינוך המסורתי, מבחינת חומר הלימוד, מבחינת המורה ומבחינת התלמיד. חומר הלימוד של החינוך המסורתי מורכב מ"גופי ידיעות שהנם כבר מאורגנים ומיומנויות שצורותיהן קבועות מראש". החומר מוצג באופן סטטי, "כמוצר מוגמר", ללא תשומת לב לאופן התפתחותו של הידע – על הטעויות והתעיות וההיסוסים שבדרך – וללא שום תחושה שהוא עתיד להשתנות.
2. עקרונות החינוך הפרוגרסיבי
3. תפקיד המורה ואתגרי החינוך הפרוגרסיבי
