הלקות אותה בחרנו לנתח היא דיסלקציה.
לקויות למידה, בכללן, באות לידי ביטוי בקשיים מהותיים ברכישה ובשימוש של יכולות קריאה, כתיבה, האזנה, דיבור, חשיבה וכישורים מתמטיים (קויפמן ותובל, 2015). לקויות למידה מהוות תופעה שכיחה בקרב ילדים ומבוגרים. לפיכך, מערכת החינוך עוסקת בהן באופן קבוע בניסיון להתאים את תוכניות הלימודים ללקויות הלמידה השונות (דור חיים, 2012). ניתן לזהות לקות למידה כאשר ישנו פער משמעותי בין מדד האינטליגנציה של הילד או המבוגר לבין מדד ההישגים שלו. ככל שהפער הזה מוסבר באמצעות מצב של פיגור שכלי, פגיעות חושיות או חינוך בלתי מתאים, אזי ככל הנראה אין מדובר בלקות והבעיה טמונה במצב הספציפי שמאפיין את הילד. אך ככל שהפער אינו קשור באחד מאלו ניתן להתייחס אליו כאל תולדה של לקות למידה כלשהי (דור חיים, 2012).
ישנן לקויות למידה שונות. הלקות אותה בחרנו לנתח היא דיסלקציה. זוהי לקות למידה נוירו ביולוגית המאופיינת בקושי ברכישת כישורי קריאה התואמים לגיל הכרונולוגי, למרות רמת אינטליגנציה תקינה של הילד, סביבה חינוכית ותרבותית נאותה ומתאימה לצרכיו, וללא בעיות התפתחות אחרות מהן הוא סובל העלולות להוות גורם משפיע על יכולת הקריאה. הלוקים בדיסלקציה מאופיינים בקושי לזהות מילים בודדות ולאיית (כהן ושיף, 2019).
ככל הנראה, דיסלקציה נובעת, מקושי בייצוג מידע פונולוגי ובמודעות הפונולוגית, קרי היכולת לנתח מילים ליחידות הפונולוגיות המרכיבות אותן ולבצע בהן מניפולציות. בשנים האחרונות, מחקרים מוסיפים כי ישנו קושי במוקד שפתי נוסף והוא המודעות המורפולוגית.
