המטרה של העבודה הנוכחית היא לבחון האם ניתן לתאר את הקשר בין מורה לתלמיד במונחים של תיאורית ההתקשרות. תיאורית ההתקשרות היא תיאוריה ידועה אשר התפתחה על מנת לתאר דפוסי תגובה שונים של פעוטות לדמות המטפלת העיקרית, בדרך כלל האם והמודלים אותם הם יוצרים בעקבות התנסויות עם דמות זאת. לסגנון התקשרות שנוצר בינקות ישנה השפעה רבה על האופן בו בני אדם מגיבים למצבים אינטימיים גם בבגרות, כפי שחשפו מחקרים רבים בתחום.
אחד הקשרים המשמעותיים שיש לילדים הוא עם מוריהם. ילדים נמצאים בבית הספר שעות רבות כל יום, ומורים בדרך כלל מהווים לא רק דמויות סמכות, אלא גם דמויות קרובות המעניקות תמיכה, סיוע וביטחון לילדים במהלך היום-יום. הקשרים אותם הילדים יוצרים עם המורים עשויים להיות חיוביים או שליליים, והעבודה תבחן האם סוג הקשר שנוצר בין הילד למורה עשוי להיות תלוי בסגנון ההתקשרות של הילד, וגם סגנון ההתקשרות שהילד יוצר עם המורה.
העבודה תבחן תחילה את היחסים בין תלמידים למורים, עם דגש על חשיבות הקשר, והשפעתו הן על התלמידים, והן על המורים. לאחר מכן, העבודה תתאר את תיאורית ההתקשרות, בדגש על מחקרים אשר בחנו את סגנון ההתקשרות מעבר לגיל הינקות. המטרה של פרק זה היא לבסס את החשיבות של סגנון ההתקשרות לא רק בין הילד לאימו, אלא גם בין הילד או המתבגרת לדמות המורה.
תקציר
מבוא
קשר מורה-תלמיד
1.1. חשיבות הקשר בין מורה לתלמיד
1.2. השפעת טיב הקשר עם המורה על משתנים הקשורים לתלמיד 4
1.3. מה תורם לקשר בין התלמיד למורה?
2. תיאורית ההתקשרות
2.1הבסיס של תיאורית ההתקשרות
2.2. תיאורית ההתקשרות מעבר לשלב הינקות
דפוס ההתקשרות של הילד וקשר מורה-תלמיד
3.1. התקשרות של ילד למורה
3.2. השפעת סגנון ההתקשרות של מידת הקרבה בין המורה לילד, מידת האמון ומידת הרגישות
3.3. השפעת סגנון ההתקשרות על מידת הקונפליקט ובעיות התנהגות
3.4. השפעת הקשר עם המורה על התקשרות לא בטוחה בין האם לילד
3.5. התקשרות בין מורה ילד במבט בינתרבותי
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
