במסגרת סקירת ספרות זו, אבקש להציג כיצד מתואר 'המורה הטוב' בחברה של ימינו, מתוך ההנחה כי מורים טובים הם, באופן ברור, הגורם המרכזי להצלחתה של מערכת החינוך ולקידומם של התלמידים (Chingos & Peterson, 2011). חשיבותם של המורים ושל מערכת החינוך נובעת מתוך ההכרה בכך כי מערכת חינוך מוצלחת היא המתכון הבסיסי והמשמעותי ביותר לבניית חברה וכלכלה עתידית (Zeichner, 2014). עבודה זו תתמקד כנקודה פותחת בדו"ח מקינזי אשר הראה כיצד מערכת שיודעת למשוך 'משאב אנושי' איכותי, יודעת כיצד לשחרר משאב אנושי פחות איכותי, ולהשקיע במורים הטובים, מייצרת מערכת חזקה שמסוגלת לייצר אזרחים טובים ותורמים למדינה (Mourshed, Chijioke & Barber, 2010).
לצורך כך, סקירה ספרותית זו תחולק לשלושה חלקים עיקריים. תחילה, אתחיל בסקירה של הרקע לצורה שבה מתפקדים מורים עד היום. במסגרת חלק זה, יוצגו אף השינויים שחווה מערכת החינוך בארץ ובעולם, והמשמעות שלה בדרך שמתעצב לו המושג 'מורה טוב'. בחלק השני, אכנס בצורה עמוקה יותר לעצם המשמעות של המושג 'מורה טוב'. למורה 'טוב' הוגדרו עם השנים שלל משימות ומאפיינים לאורך ההיסטוריה. לכן, ישנה בהחלט מחלוקת בנוגע לתפקידו של המורה בחברה, וכיצד מחלוקת זו מתבטאת בפועל. בחלק השלישי והאחרון, אחבר את מה שנלמד בחלקים הקודמים עם המציאות במדינת ישראל, ולמחקר הכה רלוונטי כפי שהוא מוצג בדו"ח מקינזי.
הדרך הטובה ביותר להבין מהו למעשה מורה טוב היא, ראשית כל, לתהות למה המורה צריך להיות טוב, טוב במה? טוב עבור מי? המורה בצורתו כפי שהיא ידועה עד היום, היא זו שהתפתחה החל מהמהפכה התעשייתית.
