סקירת ספרות
תיאוריה
על פי עקרונות התיאוריה של הלמידה המתווכת, שינויים במבנה הקוגנטיבי של האדם יכולים להתרחש בשתי דרכים: אחת, מפגש ישיר עם הגירויים בסביבה והשנייה, חשיפה באמצעות תיווך. במפגש הישיר עם הגירויים בסביבה, הילד לומד באמצעות מנגנונים קוגנטיביים של הסתגלות והטמעה, אשר אלו מובילים לשינויים במבנים המוחיים. עם זאת, דווקא לדרך השנייה, חשיפה באמצעות תיווך ישנה השפעה רבה יותר על המבנה המוחי של הפרט. בחשיפה זו, הילד לומד באמצעות התנסות המתווכת בדרך כלל על ידי מבוגר (לרוב ההורה), החושף אותו לעולם הגירויים. בתהליך זה, המתווך בוחר בקפידה את הגירויים אליהם הילד ייחשף, מכניס אותם להקשר ומארגן אותם באופן שהילד יוכל ללמוד אותם בצורה מיטבית, בזמן ובמרחב הנתון (פוירשטיין, ואגוזי, 1987).
על פי פוירשטיין ואגוזי (1987), לא כל אינטראקציה בין מבוגר לילד הינה בהכרח למידה מתווכת. אינטראקציה איכותית המלווה בהתנסות המבוססת תיווך, מושתתת על עשרה עקרונות:
1. כוונה והדדיות- עיקרון זה מבטא את התהליך הראשוני המתרחש בין המתווך לילד. בתחילה, המתווך עוזר לילד למקד את תשומת ליבו בגירוי מסוים. מיקוד זה הינו מלווה בסינון שאר הגירויים הלא רלוונטים ובהבלטת הגירוי הנבחר. תהליך התיווך נעשה באמצעות אסטרטגיות שונות: הצבעה, הבלטה, הדגשה וכדומה. עיקרון ההדדיות בא לידי ביטוי בכך שהמתווך מתאים את עצמו לתגובות וליוזמתו של הילד ומסייע לו למקד ולשמור את הקשב באינטראקציה עימו. התאמת המתווך לתגובות ולרצונות הילד מעבירה את המסר כי אלו משמעותיים לקיום אינטראקציה איכותית ובפרט, ללמידה משמעותית.
