בשנים האחרונות, למידת החקר הולכת ונטמעת יותר ויותר לתוך בתי הספר, הן בגיל היסודי ובעיקר בתי הספר התיכוניים והחטיבה, בהם מתנסים התלמידים לראשונה עם עבודה מדעית ולומדים בעיקר כיצד לשאול שאלות כמו גם את הדרך לענות על שאלות אלו בצורה מדעית, חוקרת, אשר מסייעת להם להתמודד בסופו של דבר גם עם החיים האמתיים (וינברג, 2011). עם התפתחות למידת החקר בבתי הספר, הולכים ועולים הקולות לשלב את למידת החקר גם בגילאים מוקדמים יותר, וכך החלו להתבצע מחקרים גם בגני הילדים, כדי לבדוק את האופן שבו מגיבים ילדי הגן למחקרים מסוג זה, וכיצד הגננות (והסייעות) מתמודדים עם למידה הרפתקנית ויצירתית שכזו (Strevy, 2014).
עבודת מחקר זו תתבסס על ניסוי שנעשה בגן חובה, ואשר בחן את האופן שבו הילדים (שעדיין אינם תלמידים) מתקשרים עם עצמם ועמי, המשמשת בתור הגננת שלהם, לגבי תוצאות ניסוי על ארבעה סוגים שונים של תפוח אדמה. הילדים כולם בגיל חמש ומעלה, כאשר מדובר ב-30 ילדים, כאשר מרביתם הינו בנים (17 בנים לעומת 13 בנות), אשר התבקשו לבחון ביחד את הניסוי שבחרנו לעשות. עבור הילדים, זה הניסוי הראשון שהם נדרשים לעשות, והרעיון ללמוד כך מדע שימח אותם וסקרן אותם מאד, ולכן ניתן לומר כי כבר ההתחלה הייתה חיובית מאד ומרגשת.
עבודת המחקר ביקשה לבדוק את הופעתם של סימני עובש על תפוחי אדמה, כגורם משפיע אפשרי של מיקום ההכנה, אם בבית או בתעשייה, על קצב הופעתם. כלומר, שאלת המחקר הייתה מה הוא הקשר בין מיקום הכנת הצ'יפס (ביתי או מסחרי) לבין התפתחות עובש?
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 למידת חקר
1.1.1 רקע
1.1.2 מאפיינים של למידת חקר
1.2 למידת חקר בגיל הרך
1.2.1 החשיבות של למידת חקר בגיל הרך
1.2.2 למידת חקר בגיל הרך בישראל
1.3 נושא תהליך החקר – תפוח האדמה ותהליך ההרקבה
1.3.1 תפוח האדמה
1.3.2 התפתחות טוגנים
1.3.3 עובש ותהליכי ריקבון
1.3.4 חומרים משמרים ושימוש מסחרי
2. מתודולוגיה
2.1 כלי המחקר
2.2 הליך המחקר
2.3 עיבוד הנתונים
3. ממצאים
3.1 הכנת המחקר
3.2 תצפית ראשונה
3.3 תצפית ראשונה עם שינוי
3.4 עובש בשאר הטוגנים – וסיום התצפית
4. דיון ומסקנות
4.1 יישומם של מאפיינים של למידת חקר בתוך הגן
4.2 בחינת התהליך המדעי
4.3 סיכום
5. מקורות
