יחסי המחוננים עם המשפחה
יחסי הורים-ילדים במשפחות בהן יש ילד אחד מחונן, לעיתים שונים מיחסים במשפחות ללא ילד מחונן: ההורים נוטים להשתמש ב"מנגנון פיצוי" עבור האח הלא מחונן, ולנקוט באחת מהפעולות הבאות: (א) השקעה פחותה בילד המחונן והעדפת האח הלא מחונן, בעקבות הקושי של ההורה הלא מחונן להתמודד עם האינטנסיביות שדורש ילדו המחונן (ב) הכחשת המחוננות של אחד הילדים כדי לא לפגוע באחיו (למשל: לא לשלוח אותו למבדקי מחוננות) (ג) הגדרת אח כמחונן גם אם לא אובחן ככזה (כצנלסון, 2012).
מהריאיון עם אורי ואמו נראה כי ההורים אינם משתמשים במנגנון פיצוי המתואר: לא משקיעים באורי פחות, אף ניכר כי אין להם קושי מיוחד בגידולו בשל היותו מחונן, לא מכחישים את המחוננות שלו ולא מגדירים את אחיו ואחותו כמחוננים למרות שאינם מחוננים. עינת, האם, מתארת משפחה מגובשת, שעושה את כל הפעילויות יחד ואין ילד ש"זוכה" לתשומת לב מיוחדת: "אנחנו מגובשים...טסים לחו"ל, הולכים למסעדות". כמו כן, היא מציינת כי על אף שידעה שיש הבדל בין שני האחים התאומים, היא רצתה לערוך לשניהם מבחנים: "אורי ואיתן ניגשו למבחנים באותו זמן. ההבדל ביניהם ניכר, גם עוד לפני תוצאות המבחנים, אך היה לי חשוב ששניהם ייגשו כדי לא לפספס". האם מספרת כי עשתה שיחה גלויה מקדימה עם האחים, ולא טשטשה את התוצאות שיכולות להיות – הסבירה להם בבירור שיתכן ואחד יאובחן כמחונן בעוד השני לא: " ידעתי שאלה יכולות להיות התוצאות ובשיחה שעשינו עוד טרם הלכו להיבחן, עברנו על כל התרחישים האפשריים וראיתי כי הם מוכנים לכך ולא יפגעו בכל תוצאה שתתקבל".
סיפורו של אורי – ילד מחונן
ניתוח הריאיון
יחסי המחוננים עם המשפחה
בחירת מסגרת לימודית
מחוננים ואינטליגנציה רגשית
ביבליוגרפיה
נספחים
