כיצד תופסים מורים בחינוך המיוחד את השפעת הלמידה השיתופית המתוקשבת על המסוגלות העצמית והישגי התלמידים

אחת הסוגיות המרכזיות המעסיקות כיום מערכות חינוך ברחבי העולם, הינה השכיחות אשר הולכת וגוברת של תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז אשר לומדים עם עמיתיהם במהלך השיעורים באותה כיתה. אוכלוסייה זו של תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז, מהווה, מצד אחד, ׳מכשול׳ ואתגר מרכזי בכיתות, הפוגע ביעילות בתהליך הלמידה בכיתה, וכפועל יוצא מכך, פוגע בשגרת עבודתם של המורים ומגבירה את שחיקתם של מורים אלו, אשר הינה גבוהה ממילא (Corry & Stella, 2018). מצד שני, רווחת תמימות דעים בקרב אנשי חינוך וחוקרים בעולם באשר לתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז, בכך, שנדרשת עבורם פלטפורמה ושיטת חינוך שונה מזו המסורתית. שיטה המתחשבת בקשיים שלהם מצד אחד, ומצד שני אינה מייצרת פערים בינם לבין שאר התלמידים בכיתה, כפי שיודעת לעשות השיטה המסורתית (ליכטינגר, 2010). יותר מכך, בעשורים האחרונים, מתקבעת התפיסה כי הלימוד המסורתי אינו מתאים גם לתלמידים שאינם סובלים מבעיות קשב וריכוז, ועל כן נפוצה המחשבה כי ישנו צורך בשינוי מהותי אשר יעצב מחדש את כיתת הלימודים  (יחיאלי, 2016).

שיטה אחת המבקשת לבטא את השינויים הרוחשים במציאות החברתית בכלל ובאלו הדרושים בתהליכי ההוראה, הינה השיטה השיתופית המתוקשבת, המאגדת בתוכה שתי עקרונות מרכזיים. ראשית, העיקרון כי למידה היא פעולה חברתית-קוגניטיבית, הנעשית בצורה יעילה יותר במשותף ותוך אינטראקציה עם האחרים (Pragnell et al., 2006).

1.         מבוא 

2.         סקירת ספרות  

2.1   הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים 

2.1.1          רקע והיחס להפרעות קשב וריכוז 

2.1.2          מאפיינים ואבחנות של הפרעת קשב וריכוז 

2.1.3          השפעות של הפרעת הקשב והריכוז על התלמיד 

2.1.4          טיפול בהפרעות קשב וריכוז

2.2   למידה שיתופית ולמידה מתוקשבת 

2.2.1          למידה שיתופית 

2.2.2          למידה מתוקשבת  

2.2.3          למידה שיתופית מתוקשבת  

2.2.4          סוגים והשפעות של הלמידה השיתופית המתוקשבת 

2.2.5          למידה שיתופית מתוקשבת בקרב תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז  

2.2.6          מסוגלות עצמית ועמדות מורים כלפי למידה שיתופית מתוקשבת  

2.2.7          עמדות מורים כלפי למידה מתוקשבת בקרב ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז 

3.         תיאור הפרויקט – מתודולוגיה 

3.1   האוכלוסייה 

3.2   משתתפי ונבדקי המחקר

3.2.1          המשתתפים בחלק הכמותי של המחקר 

3.2.2          המשתתפים בחלק האיכותני של המחקר 

3.3   כלי המחקר  

3.3.1          כלי המחקר האיכותניים  

3.3.2          כלי המחקר הכמותיים  

3.4   מהלך המחקר  

3.5   ניתוח הנתונים 

4.         ממצאים 

4.1   סטטיסטיקה תיאורית וממצאים איכותניים 

4.2   בדיקת השערות המחקר 

4.2.1          השערת המחקר הראשונה – קשר בין מסוגלות עצמית לעמדות המורה 

4.2.2          השערת המחקר השניה – קשר בין  ידע והכשרה לבין עמדות המורים  

4.2.3          השערת המחקר השלישית – קשר בין תפיסת יכולת התלמידים לניצול טכנולוגיה  

4.3   ממצאים משלימים מהמחקר האיכותני 

4.3.1          תפיסות התאמת הלמידה השיתופית המקוונת לתלמידים  

4.3.2          חסמים ללמידה שיתופית מקוונת 

5.         דיון 

5.1   דיון בהשערות המחקר  

5.1.1              דיון בהשערה ראשונה - בין מסוגלות עצמית לעמדות המורה כלפי למידה שיתופית מתוקשבת  

5.1.2          דיון השערה שניה – בין ידע והכשרה לבין עמדות  

5.1.3          דיון השערה שלישית – בין תפיסות כלפי הילדים לבין ניצול הטכנולוגיה  

6.         סיכום  

6.1   מסקנות  

6.2   מגבלות המחקר 

6.3   המלצות למחקרי המשך  

6.4   השלכות יישומיות לשדה החינוך 

רשימת מקורות 

נספחים