בתי ספר פרטיים מסוגים שונים ובתי ספר דמוקרטיים קיימים במערכות החינוך בעולם המערבי כבר למעלה ממאה שנים. מאז שנות ה 80 התרחבה הגישה הניאו-ליברלית מהכלכלה לחינוך והיחס לחינוך השתנה: החינוך הפך כלי לעיצוב כוח העבודה שיתאים לעידן הכלכלה הגלובלית. היות ונדרש כוח עבודה משכיל וגמיש המכוון לערכים ליברליים, צצו בתי ספר פרטיים שנתנו מענה בדיוק לזה.
מספר בתי הספר הדמוקרטיים בעולם גדל בעשרות אחוזים ובארה"ב, לדוגמה, הם מהווים 12% מכלל בתי הספר. ובישראל הוא גדל מ 4% ל 8% מכלל בתי הספר (בן ארצי, 2012).
הריבוי הגדול של בתי הספר הפרטיים והדמוקרטיים יוצר בעיות למשרדי החינוך במדינות המערב: עומס כספי, צורך לאזן בין הזכות לשוויון בחינוך, לבין זכות ההורים לאוטונומיה בחינוך ילדיהם, אובדן היכולת לחנך לערכים ממלכתיים וקושי להגן על זכויות מורי הקבלן. בעיות אלה קשות במיוחד בישראל, בה חלק משרי החינוך הפוליטיים דוחים את הקמת בתי הספר הדמוקרטיים גם על בסיס אידיאולוגי.
בעיות אלה גורמות למשרד החינוך בישראל להציב מחסומים גבוהים בפני יזמים בתי הספר הדמוקרטיים. מחסומים בדמות: סירוב להעניק רישיון לבית הספר, 'טרטור' ביורוקרטי, הטרדות של הלשכה המשפטית, ערעור על העתירות שמגישים בתי הספר, הוצאת חוזרי מנכ"ל ושינוי מדיניות תשלום הורים.
השאלה שלי בעבודה היא: כיצד מקימים בית ספר פרטי, למרות התנגדות מערכת החינוך?
בתי ספר פרטיים
יוזמה, רציונל, רקע ונתונים
מדיניות החינוך בנוגע לבתי ספר פרטיים
מאפייני היזמים להקמת בתי ספר פרטיים
בתי ספר דמוקרטיים
יוזמה, רציונל, רקע ונתונים
הקמה ומאפיינים של בתי ספר דמוקרטיים בישראל
מאפיינים המייחדים את מקימי בתי הספר הפרטיים והדמוקרטיים
התמודדות עם אתגרים בהקמת בתי ספר דמוקרטיים
