מורים נוטים לראות בשינוי של שיטות לימוד ומעבר ללימוד ממוקד תלמיד כאתגר מאיים המסוגל להגדיל את העומס והשחיקה. עם זאת, מחקר איכותני חדש מראה כי למידת החקר, כמו למידה מתוקשבת, מציגה יתרונות צפויים ומפתיעים כאחד, הן לתלמידים והן למורים. אדל בן חמו מראה שאין סיבה לחשוש מהחדש, ומציעה נקודת הסתכלות שונה על למידת החקר.
בשנים האחרונות, נדמה כי הדיון הציבורי עוסק יותר ויותר בתכנית הלימודים, ובשאלות של ימין ושמאל, ומערכי שיעור בעלי פן דתי, יותר או פחות. הדיון בנושאים אלו כה ער, עד כי שכחנו עד כמה חשובה הדרך שבה לומדים. בעוד שהמציאות המודרנית מרחיקה לכת לטכנולוגיות שעד לפני עשורים ספורים רק יכולנו לחלום עליהם, עד לאחרונה, המציאות בבתי הספר הזכירו במובנים רבים את בתי הספר כפי שהם היו עוד אז שצורתם המוכרת לנו פותחה, לאחר המהפכה התעשייתית. זה כבר כמה עשורים שאנשי אקדמיה החוקרים מערכות חינוך ברחבי העולם מאמינים כי ישנו צורך מהותי בשינוי של שיטות הוראה כדי שיתאימו למציאות העכשווית.
ואכן, שיטות הוראה חדשניות אלו מתחילות לחדור את מערכות החינוך בעולם, ובשנים האחרונות גם לתוך מערכת החינוך הישראלית. אחת משיטות ההוראה מסוג זה הינה למידת החקר.
