בני עקיבא – תנועה דתית לאומית (ובינלאומית) - נחשבת כיום לתנועה השלישית בגודלה בישראל, עם למעלה מ 56,000 חניכים. עם זאת, ויכוח מהותי סביב שלוש סוגיות יוצר מתח קשה בתנועת בני עקיבא: להישאר תנועה אידיאולוגית, או להפוך לתנועה פוליטית? להתיר מעורבות בנות בנים, או להפריד? להתיר שירת נשים, או לאסור?
סביב שאלות אלה מתפצלת התנועה לזרמים. סביב שאלות אלה מתקבלות החלטות הנהגה שחלק מבני הנוער לא מסכימים אתם, ובתהליך ההתנגדות מתרחקים מהפעילות, פורשים ומקימים תנועה חדשה (אריאל לדוגמה), או מביעים התנגדות בדרכים מגוונות.
שאלת המחקר: מדוע עברה תנועת בני עקיבא מפעילות חברתית לפעילות פוליטית וכיצד השינוי משפיע על סוגיית ההפרדה בין המינים ועל פעילות בני הנוער בנושא?
מכיוון שזאת השאלה, אתייחס בקצרה לפעילות הבלתי פורמלית של בני עקיבא ובהרחבה אתאר את דפוסי הפעילות הבלתי פורמלית בהתייחס לסוגיות המאתגרות את התנועה כיום: תנועה פוליטית, לימוד תורני, מעורבות בנים בנות, שירת נשים. היות וזאת השאלה, לא אכנס לתיאור הפעילות הבלתי פורמלית המסורתית (מחנה קיץ, מסע חנוכה, טיול...), אלא אתמקד בפעילות הבלתי פורמלית סביב הסוגיות שהעליתי. אני מוצא שמאתגר יותר לבחון לא את הפעילות השגרתית, ההולמת את עמידת תנועת הנוער בני עקיבא בקוד הבלתי פורמלי של כהנא (1974), אלא דווקא את הפעילות המאתגרת, הקוראת תגר על יכולת התנועה לחיות עם מורטוריום ועם טעויות.
מבוא
תנועת בני עקיבא – ערך החלוציות ושלב ההקמה
החינוך הבלתי פורמלי
החינוך הבלתי פורמלי של תנועת בני עקיבא
1967 – ערך ההתיישבות כשינוי והשפעתו על יעדים ופעילות בני הנוער
2010 – ערך הריבונות כשינוי והשפעתו על המתח בציונות הדתית
השפעת הוויכוח על הפעילות הפוליטית והלאומנית על פעילות בני הנוער
השפעת הוויכוח בנושא הפרדת בנים בנות על פעילות בני הנוער
השפעת הוויכוח בנושא שירת נשים על פעילות בני הנוער
סיכום
מקורות
נספחים
