אפשרות שנייה - בחירת סיטואציה מנהיגותית בחינוך
א. ארצה לתאר סיטואציה אשר חברתי נתקלה בה במהלך עבודתה כמורה לכיתות א' בבי"ס בתל אביב. לאור עבודתה המוערכת, הטילה עליה המנהלת משימה - לרכז את תכנון פעילות ההתנדבות עם הילדים, כאשר לעזרת חברתי ציוותו עוד שתי מורות בתור כפיפות לה. חברתי אמרה שהיא נדרשה להפעיל אסרטיביות מולן שכן המורות לא מיהרו לקבל את זה שחברתי בעלת סמכות עליהן כרכזת תכנית ההתנדבות, ולכן בתחילה לא ממש שיתפו פעולה.
ב. 1) לפי וויט וליפיט, ישנם שלושה סגנונות מנהיגים עיקריים שיכול לאמץ מנהיג (בעיקר בתחום החינוך מדובר) והם כדלקמן:
סגנון סמכותי: המנהיג הוא זה אשר קובע את כל המדיניות. הוא זה אשר מכתיב את השיטות, את הצעדים ואת שלבי הפעילות. מכיוון ששלבי המטלה מוכתבים מן המנהיג, עד שהוא מנחית אותם הרי שהשלבים העתידיים מעורפלים ולא ברורים עבור העובדים. המנהיג הוא זה אשר מקצה את המטלות לחברי הקבוצה לפי בחירתו וכן הוא גם זה אשר מצוות את הצוותים כראות עיניו. מנהיג זה יכול לשבח אחרים אולם התשבוחות שלו הינן אישיות כמו גם הביקורות אשר מעביר על חבריו לקבוצה. למעשה, מנהיג סמכותי נותר כצף מעל הקבוצה, לא משתתף בפעילותה, אלא אם כן הדגים כיצד יש לבצע את המטלה.
סגנון מנהיגות דמוקרטי: ההחלטות הקבוצתיות נקבעות תוך דיון קבוצתי בעידוד ותמיכת המנהיג. את הפעולות הנדרשות בעתיד מחליטים בדיון ולכן ברור לעובדים מה צופן עתידם. כשחברי הקבוצה זקוקים לייעוץ טכני מהמנהיג שלהם אז הוא מציעה להם כמה אפשרויות בחירה מהן הם יכולים לבחור. תהליך הציוות לצוותם כמו גם תהליך חלוקת המטלות לא מוכתבים בידי המנהיג אלא נשאר לשיקול דעת הקבוצה.
