מנהיגות
המונח מנהיגות מכיל פרשנויות רבות מאחר והוא משקף את נקודת המבט האישית של האדם בתחומים שונים. יש שיאמרו כי מנהיגות היא התנהגותו של אדם כאשר הוא מכוון את פעילות הקבוצה לקראת מטרה משותפת. אחרים יגידו כי מנהיגות משקפת השפעה בין-אישית המופעלת במצב מסוים ומכוונת באמצעות תהליך תקשורתי להשגת מטרה מוגדרת. מנהיגים הם אלה שתורמים באופן עקבי ביעילות הסדר החברתי כאשר התכונות שמגדירות אותם הם אינטליגנציה, ביטחון עצמי, נחישות וחברותיות. תכונות אלה נקשרו לעתים קרובות למנהיגים החברתיים והפוליטיים הגדולים של ההיסטוריה (Sacks, 2009).
הגדרת מטרות, פתרון בעיות וקבלת החלטות נבונות, הם לא רק כישורים המיועדים למנהיגים אלא הכישורים הנדרשים להנהגת חיים מוצלחים. קיימת חשיבות רבה ליכולת המנהיגות, בעיקר בקרב בני נוער, על מנת לתת ביטוי ויעילות לצורך ההתפתחותי של האדם. גישת המנהיגות (leadership attitude), כוח רצון (will power) ותשוקה (desire) הם הממדים אשר עוצבו באדם להדגיש את חשיבות המוטיבציה, המימוש העצמי והבריאות במילוי היכולת המנהיגותית שלו (Ammann, 2010). הוגים פילוסופיים שונים הציגו תפיסות שונות להגדרת האדם כ"מנהיג". אפלטון ראה במנהיג כאדם שיודע באמת מה מטרתה של המדינה. המנהיגות שלו נועדה לשרת את הצדק ואת טובת הציבור לכן מי שיכול להיות כזה הוא רק מי שיודע את האמת ברמה הגבוהה ביותר, האידאה. גישתו של ההוגה האיטלקי, ניקולו מקיאוולי כלפי אופיו של המנהיג הייתה שונה והיא נובעת בעיקר מתשוקת השלטון ומרצונו להצליח.
