בדומה למערכות חינוך רבות בעולם המערבי, מערכת החינוך בפינלנד הינה חובה החל מכיתה א, ועד לתיכון (גיל 16). לעומת זאת, שלב התחלת הלימודים מתחיל בגיל שבע כאשר המדינה עוסקת רבות במימון מעונות וגנים, אך המשפחות מחזיקות בזכות האם לשלוח את ילדיהם למעונות היום ולגנים. בסיס הדגש במערכת החינוך בפינלנד הוא התפתחות גופנית, קוגניטיבית, חברתית ורגשית. זאת אומרת כי עוד טרם כניסת התלמיד לבית הספר, זה האחד נבחן במבחני קריאה בסיסיים, יכולות מוטוריות וקוגניטיביות אחרות (Kupiainen, Hautamäki, & Karjalainen, 2010).
אוכלוסיית פינלנד מזוהה כאחת האוכלוסיות המשכילות ביותר בקרב מדינות ה- OECD, כאשר 84% ( בין הגילאים 25-64) מהם בעלי השכלה תיכונית (לעומת ממוצע של 75% של ה- OECD. בנוסף, 39% מהאזרחים מחזיקים בתארים על תיכוניים, החל ממעורבות באוניברסיטאות, הכשרה טכנית ובתי ספר מקצועיים (מול ממוצע של 32% בייתר מדינות ה- OECD) (OECD, 2013). למעט שיעור ההשתתפות הגבוה במערכת ההשכלה בפינלנד, זאת מתגאה גם ברמות הביצועים מהגבוהות ביותר במדינות ה- OECD. ולא מדובר על נתון מובן מאיליו כאשר שיעור התקצוב הינו יחסית נמוך ביחס לאותן מדינות ה- OECD. כך למשל המדינה משקיעה בממוצע בחינוך תלמידים מגיל 7 עד גיל 16 7,624 דולר בשנה לעומת 7,947 דולר ממוצע במדינות ה- OECD. ואילו סך כל ההוצאות על מוסדות חינוך במדינה כאחוז מהתוצר לאומי גולמי (תמ"ג), נאמד ב- 6.5% לעומת 6.3 בקרב מדינות ה- OECD (OECD, 2013).
