בעיות מילוליות הן בעיות מתמטיות שיש בהן המללה (מרגולין ואילני, 2007). מדובר בנושא חשוב בלימודי המתמטיקה, זאת משום שפתרון בעיות מסוג זה מאפשר לתלמידים ללמוד תהליכים הקשורים בשפה, מתמטיקה, הנמקה, הסקת מסקנות, הבנת הנקרא, הבנת סיטואציה, ופתרון בעיות מתמטיות' וכן הוא מאפשר לתלמידים להבין את הקשרים המתקיימים בין התהליכים הללו (Reusser & Stebler, 1997). בנוסף, העיסוק בפתרון שאלות מילוליות מטפח את התחום האורייני, מעשיר את ידע העולם של התלמידים ומהשפיע על היכולת שלהם לקשר בין ידע העולם למתמטיקה (משרד החינוך, 2014).
בשונה מתרגילים מתמטיים, הבנויים על בסיס השפה המתמטית, הבעיות המילוליות בנויות מרבדים שונים, המגיעים במבנה אחיד, ויש בהן שימוש בשפה הטבעית תוך שימוש במרכיבים של תרגיל מתמטי. פתרון תרגיל מתמטי הוא בעל מסגרת תבניתית, ואילו בעיה מילולית איננה בעלת תבנית קבועה (שרף, 1982). כלומר, בבואו להתמודד עם בעיה מילולית, התלמיד נתקל בשתי שפות שונות זו מזו המופיעות יחד בערבוביה, השפה הטבעית והשפה המתמטית (נשר, 1976 בתוך מרגולין ואילני, 2007).
בעיות המוצגות באמצעות מילים וסיפורים נתפסות באופן כללי כבעיות המסובכות ביותר עמן מתמודדים תלמידים במסגרת לימודי המתמטיקה, והן "לפי המסורת רבת השנים, קשות לפתרון לרוב התלמידים" (סמובול, שטיינברג, חפץ ואוברשטיין, 2012, עמ' 43). אצל תלמידים מדובר בבעיות מהסוג הפחות אהוב, ללא קשר לדרך בו הן מוצגות (Larson, 1997 in Nathan & Koedinger, 2000a).
מבוא
1. רקע תיאורטי
1.1. הגדרות ומאפיינים של בעיות מילוליות
1.2. קשיים של תלמידים בפתרון בעיות מילוליות
1.3. דרכים מקובלות לסיוע בפתרון בעיות מילוליות
1.4. תפיסות המורים והשפעתן
2. מתודולוגיה
2.1. נושא המחקר ושאלות המשנה
2.2. שיטת המחקר
2.3. אוכלוסיית המחקר/ משתתפים
2.4. כלי המחקר- הכלים לאיסוף הנתונים והאופן בו סייעו להשגת המידע
2.5 אתיקה במחקר
3. ממצאים
3.1. ניתוח הממצאים
3.2. הצגת הממצאים על-פי תתי הפרקים השונים שהועלו בראיונות ובתצפיות
4. דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
