עובדי הקבלן, מאז ומתמיד, זכו בישראל, כמו במדינות הנכר, לתנאי עבודה נחותים, לקושי רב בקבלת זכויותיהם הקוגנטיות,(קרי זכיותיהם הבלתי ניתנות להתניה), בשקיפות באופן העסקתם ובהוצאת זכיותיהם מן הכוח אל הפועל.
היקף הפגיעה בזכיותיהם של עובדי הקבלן הינו כה נרחב,סיטונאי ומתמשך לאורך עשרות שנים, עד כי מזדקפת במלוא עוצמתה, השאלה: מדוע משק עבודה משוכלל, במדינה מתקדמת המכבדת את עצמה, מתירה כלל, צורת העסקה פוגענית, דרך קבלני כוח-אדם?
ע"מ לענות על שאלה מהותית זו, אציג בפרה-סמינריון זה בפרק הראשון, את צורכי המעסיק בגמישות ניהולית, בניהול עסקיו ביעילות, בזכותו אשר הכתה שורש, לפררוגרטיבה ניהולית, ומעל הכול הצורך לשמר את זכותו החוקתית העל-חוקית של המעסיק לשמירה על קניינו, שכן המעסיק הוא אשר מסכן סכומי כסף ניכרים בהשקעה בעסקו, השקעה אשר ממנה נהנים בסופו של דבר, כלל עובדי המעסיק.
לאחר הבנה מעמיקה של זכיותיו של המעסיק, וכיצד שמירה על זכויות אלו, שומרות בסופו של יום על מטה לחמם של עובדי המעסיק, לרבות עובדי הקבלן, נבחן לעומק, בפרק השני, בעבודתי דכאן, את צורת העסקה של עובדים, כעובדי קבלן. בפרק זה נזכיר ונזכור, חלק מזכיותיו הקוגנטיות והבלתי ניתנות להתניה של עובדי הקבלן, נבחן לעומק מגוון רחב של פרקטיקות העסקה פוגעניות אשר נפוצות מאוד בהעסקתם של עובדי קבלן. לבסוף פרק זה, אציג את הקושי העצום, משלל סיבות, של עובדי הקבלן, להוציא את זכיותיהם מן הכוח אל הפועל.
