שאלה 1: א. מודל הטווח המלא של המנהיגות הינו מודל אשר פותח על ידי אבוליו (2000) והוא כולל שמונה רכיבים/סגנונות של מנהיגות אשר ממוקמים על פני רצף מישורי בין שני צירים: ציר אופקי של רמת אקטיביות, וציר אנכי של מידת אפקטיביות. לרוב, כל מנהיג מפגין מגוון סגנונות; אך הסגנון השכיח יותר נחשב לזה שמייצג אותו. להלן, תיאור הסגנונות לפי אבוליו (2000, עמ' 69-73), כאשר הסדר שלהם נע מנמוך לגבוה על פני שני הצירים ביחד:
מנהיגות מסוג שב ואל תעשה: מנהיג שנמנע מנקיטת עמדה, מקבלת החלטות ומעשיית פעולות. מנהיג דחיין, אדיש, בלתי מעורב, לא תומך, לא מדריך, לא מורגש, לא מנסה להשפיע ולא משמעותי.
מנהיגות עסקתית: 1) מנהיגות מתקנת פסיבית: המנהיג מגדיר תקני ביצוע אך לא מתערב באופן הביצוע כל עוד אין טעויות/תקלות. לא מתאמץ לחדש/לשפר תקנים. 2) מנהיגות מתקנת אקטיבית: מנהיג זה מפעיל מנגנוני בקרה ופיקוח צמודים על עובדיו לאיתור ותיקון טעויות במהירות.
שאלה 2: א. בשאלה זו, נראה כיצד מודל מאפייני התפקיד של הקמן ואולדהיים משתקף בעבודה במחדונלדס, ומה המסקנות שניתן להפיק מכך לצורך שיפור ארגוני. זהו מודל המתאר 5 ממדים של מאפיינים בעבודת הפרט, שניתן לקשרם לרמות של מוטיבציה הפנימית, של ביצועים (איכות ותפוקה), ושל שביעות רצון. המאפיינים הם - גיוון המיומנויות: עד כמה התפקיד דורש מגוון של מיומנויות מצד הפרט. ככל שהרמה יותר גבוהה, המוטיבציה הפנימית גוברת. זהות המשימה: עד כמה התפקיד דורש מהפרט מעורבות בכל שלב והשלמה של יחידת עבודה נפרדת.
