להט"ב הם ראשי התיבות של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.
לפני כשלוש שנים נערך לראשונה בישראל סקר במטרה לבחון את מצב קהילת הלהט"ב בארץ. מהסקר עלו ממצאים מדאיגים בנוגע להיקף ולדפוסי האפליה, בעיקר ביחס לטרנסג'נדרים שחשים בה באופן שכיח וחריף יותר. מנתוני הסקר עולה כי אוכלוסיית הלהט"ב בעלת כישורים המתאימים להשתלבות בשוק העבודה: 25% חיים במרכז, 47% בעלי תואר ראשון ומעלה ועוד. אך עם זאת, כאשר בוחנים את מצבם בפועל נראה כי חברי הקהילה מתקשים לבטא את כישוריהם בשוק העבודה, לדוגמה:44% משתכרים מתחת לממוצע, 39% עובדים זוטרים. בנוסף, הם דיווחו על תחושת הפליה, הטרדות, כינויי גנאי, איומים מילוליים וחוויות של חשיפת זהותם המינית בניגוד לרצונם. ניתן לשים לב להבדלים משמעותיים בשכיחות שדיווחו הטרנסג'נדרים על עומק האפליה, כאשר רק 12% מהם טענו כי כלל לא סובלים ממנה, לעומת 54% שדיווחו שאר הקהילה )נספח 1). בעקבות כך תפקודם המקצועי נפגע, לעתים עד לכדי כך שנאלצים להיעדר ממקום העבודה.[1]
בהשוואה לקבוצות אחרות בחברה הישראלית, מנתוני סקר שנערך בשנת 2013 אשר את בדק תחושת האפליה של עובדים ושל מחפשי עבודה עלה כי הקבוצות שסובלות מאפליה בהיקף הגבוה ביותר הן: מבוגרים 52%, אנשים עם מוגבלויות 49%, ערבים 48% ואתיופים 43%. כל זאת לעומת 42% מקהילת הלהט"ב.[2]
