סוגיית הזכות לפרטיות הופכת יותר ויוותר רלוונטית ובוערת בשנים האחרונות. הדבר נובע, בעיקר, מפגיעה בפרטיות במרחבים ותחומי חיים ההולכים ורבים בעולם המודרני. כך למשל, כיום מוערך כי אדם ממוצא בעיר בריטית גדולה נצפה בטלוויזיה במעגל סגור בין 8 ל- 300 פעמים בכל יום. למרות שאין כל חדש במעקב על יחידים, האינטנסיביות והאופן בהם הניטור והמעקב מופעלים גוררים עמם דאגות רבות. בשנים האחרונות, יותר ויותר עובדים נתונים לרמות גבוהות של ניטור. דיווחים של ארגונים גדולים מדגישים כיצד התפתחותן של מערכות מידע העניקה לעסקים את היכולת לשטר את המבנים הפנימיים שלהם בהיקף רחב, ועל ידי כך להשיג יתרון תחרותי. הניטור יכול להיות מנוסח במונחים של מעקב אחרי ביצועים והערכות תקופתיות. למרות זאת, הוא מבוסס באופן קבוע על צורות שונות של מעקב אחרי העובדים (Sarpong & rees, 2014).
עבודה זו תעסוק בסוגיית הזכות לפרטיות במקום העבודה מנקודת הראות של תחום המוסר בעסקים. שאלת המחקר בעבודה זו היא: מהו האיזון הראוי בין הזכות של העובד לפרטיות לבין הזכות של המעסיק לבקרה באמצעות מעקב?
ניטור ומעקב אחרי עובדים: רקע
ניטור עובדים הוא פעולה של צפייה וניטור פעולותיהם של עובדים במהלך שעות העבודה ובזמן שהם משתמשים בציוד וברכוש של המעסיק. אם ניטור שכזה נעשה על מנת לחשוף עוולות, ניתן לסווג אותו כמעקב.
1. מבוא
ניטור ומעקב אחרי עובדים: רקע
מבנה העבודה
2. סיבות לניטור ומעקב אחרי העובדים
3. אמצעי ניטור ומעקב במקום העבודה
4. תוצאות והשפעות הניטור
תוצאות והשפעות על המנטר- המעסיק
תוצאות והשפעות על המנוטרים- העובדים
5. תחליפי מוסר
השוק החופשי כתחליף מוסר
החוק כתחליף למוסר
הסביבה החברתית כתחליף למוסר
הארגון כתחליף למוסר
6. דיון מוסרי
מודל השלבים מנקודת מבטו של המעסיק
מודל השלבים מנקודת מבטו של העובד
7. דיון וסיכום
8. רשימת מקורות
