התפתחות הרפואה תלויה בהשקעה במחקר ופיתוח מדעי, שנעשים לרוב במימון ישיר של חברות התרופות. ההשקעה הכספית בפיתוח וייצור תרופות משפיעה על שוק התרופות ומשלבת בין תעשייה ענפה, שמטרתה העיקרית היא למכור ולהרוויח, לבין הצרכנים שבריאותם, ולעיתים אף חייהם, תלויים במוצר של אותה חברה. זאת כאשר הרופאים הם הגורם המקשר ביניהם. קישור זה מתחיל מביצוע המחקרים בפועל וממשיך ברישום מרשמים לתרופות ספציפיות המועדפות על פני אחרות. השילוב הזה, בין הצורך החיוני בהתפתחות המחקר והרפואה לצד תעשיה כלכלית ענפה, טומן בחובו דילמות מוסריות רבות עמן מתמודד ענף הרפואה ברחבי העולם. מאמרים רבים אותם אציג בעבודה זו מציגים מספרים מעוררי דאגה בנוגע לקשרים בין חברות התרופות לרופאים.
מטרתה של עבודה זו היא לבחון את הסוגיה של הקשר בין הרופאים לבין התעשיות הרפואיות מנקודת המבט של מוסר ועסקים. כמו כן, העבודה תבחן מהם השיקולים המוסריים שאמורים להנחות את הנוגעים בדבר, אם ברצונם לפעול באופן מוסרי.
יחסים כלכליים בין רופאים לבין התעשיות הרפואיות הם תופעה נפוצה מאוד. יחסים אלה באים לידי ביטוי בצורות רבות, כולל תשלומים לרופאים בתמורה לשירותי ייעוץ, החזרי הוצאות על נסיעות לכנסים, בעלות על מניות וחלוקה של דוגמיות תרופות בחינם (Perry et al., 2014). דבר זה יוצר ניגוד אינטרסים של הרופאים העלול לבוא על חשבונו של החולה: הרופא פועל כמעין "איש מכירות" של חברות התרופות, והוא מקדם תרופות מסוימות על פני אחרות.
מבוא
1. רופאים, התעשיות הרפואיות והקשרים שביניהם
1.1 הגדרות תפקידים
1.1.1 חברות התרופות
1.1.2 תועמלנים רפואיים
1.2 תיאור היחסים בין הרופאים לתעשיות הרפואיות וצורות התגמול
1.3 דוגמאות משלוש חברות תרופות גדולות
1.4 הדילמה- מוסר ועסקים
1.4.1 הקוד האתי
1.5 ממצאים המתייחסים להשלכות של הקשר
2. דיון מוסרי
2.1 דיון בתחליפי המוסר
2.1.1 השוק החופשי כתחליף למוסר
2.1.2 החוק כתחליף למוסר
2.2 עקרונות המוסר
2.2.1 התועלתנות
2.2.3 הפילוסופיה של עמנואל קאנט
3. סיכום ומסקנות
4. רשימת מקורות
