על פי התיאוריה המוסרית של התועלתנות, הפעולה שמבוצעת תיחשב למוסרית רק אם היא תיצור אושר ורווחה למרבית האנשים. ככל שפעולה תיצור אושר גדול ונרחב יותר על פני אנשים רבים יותר, כך יהי ניתן להחשיב פעילות זו כתועלתנית מוסרית. במסגרת התועלתנות ישנו דגש על התוצאה המוסרית שאותה ניתן לקבל באמצעות חישוב התועלת. בחישוב זה יש לבחון את כלל התוצאות, לצרף ולחשב את כלל ההנאות המופקות ולהחסיר מהם את כלל הנזק והפגיעות. אם היקף ההנאות עולה על היקף הנזקים הרי שמדובר בתוצאה מוסרית תועלתנית. לחלופין, ניתן לבצע תחשיב שבו יש להפחית למינימום האפשרי את התוצאות השליליות של המעשה. זאת אומרת כי תוצאות המלוות בנזקים עדיין עשויות להתקיים, אך ראוי לדאוג כי במידה ולא ניתן להעלים לחלוטין את הנזקים הרי שיש להפחית אותם למינימום האפשרי (גבע, 2011, עמ' 191-192).
אי-דיווח על התקפות סייבר עשויות לכאורה להיות מועילות ותועלתניות, שכן הדבר מונע פאניקה מיותרת. אם חברה זיהתה כי היא הייתה תחת התקפת סייבר, הדבר מייד עלול לפגוע בנטישת לקוחות, גם אם החברה הצליחה להתמודד היטב עם התקפת הסייבר. גם אם נחשף מידע אישי, לא כל מידע שנחשף עשוי להיות מזיק ללקוח, אך הצהרה על פריצת סייבר בהחלט יכולה להיות מזיקה לתאגיד בהרחקת משקיעים ולקוחות. ישנה הסכמה כי חשיפת סיסמאות, חשיפת מידע בריאותי, או מידע פיננסי עשוי להיות מידע אישי שמן הראוי לפרסם בפני הלקוח כי מידע זה נפרץ ונחשף עבור צד שלישי.
