שאלה 1.
חולשה של השוק – לא הכל פתוח
ההגיון של השוק טוען שהשוק הוא בעל יעילות מירבית, בזכות התחרות החופשית. במודל האידאלי של השוק, פועלות בו פירמות רבות, ויש בו גם צרכנים רבים. במצב כזה, לאף אחד, לא לפירמה מסוימת ולא לצרכן מסוים, אין כוח להכתיב את המחירים בשוק. אם יצרן מסוים ינסה להעלות את המחירים, הצרכנים פשוט יעברו לקנות את המוצר מיצרן אחר. במצב כזה, השוק ישמור על המחיר הנמוך ביותר שאפשר בהתאם למגבלות הייצור. אבל בפועל, מה שקורה לעיתים קרובות הוא שיצרן מסוים הופך למונופול – יצרן שמחזיק בנתח גדול כל כך של השוק עד שהוא יכול להכתיב את המחירים. זה מה שקורה בישראל בתחום הפסטה, שנשלט על ידי חברת אוסם.
שאלה 2.
באוקטובר האחרון התפרסמה סדרה של כתבות על חברת "פייסבוק" (כיום "מטא") ועל הדרך שבה היא מנהלת את הרשתות החברתיות שברשותה.[1] הסדרה חשפה שורה של בעיות בהתנהלות של הפירמה. דוגמא בולטת אחת נוגעת לרשת "אינסטגרם" שגהם היא בבעלות פייסבוק. הכתבות חשפו שהפירמה הזמינה סדרה של מחקרים על ההשפעה של אינסטגרם על בני נוער, והמחקרים האלו חשפו בפניה מציאות עגומה של פגיעה נפשית קשה בבני הנוער, בעיקר בדימוי הגוף של נערות.
שאלה 3.
במהלך 2021 ולמעשה גם קודם לכן ובמידה מסוימת גם היום, התנהלה בארה"ב פרשיה ארוכה שנוגעת לנסיונות של עובדי חברת אמזון להתאגד. זאת היא פרשיה מורכבת, שהסקירה שלה בעיתונות תואמת גישות מוסריות שונות – מצד אחד היו מי שראו בנסיון ההתאגדות פגיעה בזכויות של בעלי החברה, ושל העובדים עצמם,[1] ומצד שני היו מי שראו בנסיונות לכאורה של ההנהלה למנוע את ההתאגדות הזאת כפגיעה בזכויות העובדים.
שאלה 4.
חברת "בליזארד", שהיא אחת מחברות משחקי המחשב הגדולות בעולם, ידעה במשך למעלה מחמש שנים שנגד המנכ"ל שלה ועובדים בכירים נוספים עלו האשמות חמורות בנוגע לביצוע מעשים מגונים בעובדות החברות, ולגבי יצירת אווירה כללית שמעודדת פגיעה בנשים. חלק גדול מההאשמות האלו נגעו למעצב הראשי של המשחק, מי שנחשב לכוח היצירתי העיקרי בחברה, כלומר הנכס העיקרי שלה, האדם שאחראי יותר מכל להצלחה של המשחק.
