מעקב אחר עובדים במקום עבודתם הינה טכניקה שקיימת במידה רבה בעידן המודרני בעיקר משום ההתפתחות הטכנולוגית המאפשרת לבצע מעקב באמצעות כלים רבים כמו מצלמות, מיקרופונים, האזנה לטלפונים, זיהוי פעולות במחשב, שימוש ב-GPS ועוד. תהליך זה מאפשר למנהלי הארגונים לבחון בכל רגע נתון את פעילותו של העובד. בחינה זו מאפשרת מצד אחד לזהות חולשות של העובד או בעיות בטיחות ולשפר אותם לטובת הארגון, או לחלופין לעקוב אחר העובד ולפקח כי זה פועל אך ורק לטובת הארגון ולא לטובת מניעים אישיים (Holland, Cooper, & Hecker, .2015, p. 165; .West, & Bowman, 2016, p. 638) למרות כי תהליך המעקב אחר עובדים הינו חוקי ברובו ומאפשר לקדם את האינטרסים הארגוניים, תהליך זה עלול ליצור סביבת עבודה בעייתית ביותר שבה העובד חווה מעקב קבוע אחר פעילותו, הוא מוטרד מהמעקב ועלול לפתח תחושות פחד וחרדה ואף לעזוב את מקום העבודה (West, & Bowman, 2016, p. 639). מתוך כך נשאלת השאלה מהו האיזון הראוי בין מעקב אחר עובדים לבין עקרונות המוסר?
