תוכן עניינים
מבוא.
א. פייק ניוז – רקע מקדים והתמודדות..
ב. דיון במשמעות המוסרית של חדשות כוזבות..
ג. פתרונות אפשריים לבעיית החדשות הכוזבות..
פתרון למניעת חדשות כוזבות מצד יוצר התוכן
פתרון למניעת חדשות כוזבות מצד מפיץ התוכן
פתרון למניעת חדשות כוזבות מצד הצרכן
סיכום.
ביבליוגרפיה.
מבוא
הפצת חדשות וידיעות מאז ומעולם לוותה בתהליכים מניפולטיביים על אופן ההפצה והתוכן של החדשות. המניעים לכך הינם מגוונים החל מהרצון להפיץ מידע שקרי, להשתמש במידע לטובת הומור, ליצור שמועות ורכילויות, להגזים במסרים ואף לעודד שנאה וסלידה מאנשים. הפצת הידיעות הכוזבות לרוב אפשרו למפיצים להגשים אינטרסים שונים כמו הגברת כוח ועוצמה, פגיעה ביריב, והשפעה על קהלים רבים. תהליך זה איננו חדש והוא מתקיים עוד טרם התקשורת הכתובה, אך נידמה כי בשנת 2016 החדשות הכוזבות הפכו לתופעה שהשפיעה על מדינות ואזרחים רבים - הן במסגרת משאל העם הבריטי אודות היציאה מהאיחוד האירופי והן במסגרת המרוץ לנשיאות בארה"ב בשנת 2016 אשר שניהם היו מאופיינים בהפצת ידיעות כוזבות רבות (Burkhardt, 2017, p. 6; Ngo, Richardson, & Stähler, 2018, p. 1).
על פניו ניתן להניח כי כעת ישנם כלים רבים המאפשרים להתמודד עם בעיית החדשות הכוזבות כמו חוקים האוסרים על פגיעה במוניטין ויצירת לשון הרע (Burshtein, .2017, pp. 441, 419, 421, 427); נדמה כי השוק החופשי מאפשר חלופות בשפע לדיווחי חדשות במסגרת עשרות אתרי אינטרנט וערוצי חדשות ותקשורת (Khan, 2018); ותאגידי תקשורת בהחלט יכולים לפעול לפי נורמות מוסריות ועמידה בכללי עיתונות אתיים המחייבים דיוק, אמינות, וגילוי האמת (Berkowitz, & Schwartz, 2016, pp. 4-5). מצד שני נידמה כי אין צורך להגביל את החדשות הכוזבות שכן בסופו של דבר הן סוג של פרקטיקת חופש הביטוי. הפצת שקרים אומנם עשויה להיתפס מבחינה חברתית כתהליך לא מקובל, אך אסור בהחלט להגביל אותם שכן דווקא הצגת השקר תאפשר לפתח דיון חברתי נרחב שבו יוצגו חלופות לשקר ומתוך כך גילוי האמת. למעשה חדשות כוזבות עשויות לשמש כנכס במסגרת "שוק הרעיונות והאמת" שבאמצעותם חושפים את האמת (מיל, 2006, עמ' 23-24).
