איסוף נתונים בצורה של סקרים בכדי לגבש כיווני פעולה, לאסוף נתונים על תופעה מסוימת ובכדי להבין מגמות ונטיות של הציבור החל למעשה בתחילת המאה העשרים כמקור להבנה של דעות ונטיות של אוכלוסיות וקבוצות שונות באוכלוסייה. איסוף הנתונים מתבסס על שאלות המוצגות למשתתפים במטרה לאסוף את הנתונים ולנתח אותם בשיטות סטטיסטיות שונות. הצורה הראשונית של סקרים כללה פגישות פנים אל פנים ומילוי שאלונים בכתב על ידי המרואיין או על ידי המראיין על סמך התשובות שניתנו בעל פה.
החל מסוף שנות השבעים של המאה הקודמת החל לעלות השימוש בסקרים טלפוניים עקב התפתחות התקשורת הגלובאלית וחיבור של מקומות רבים על פני הגלובוס לרשת התקשורת. סקרים טלפוניים אפשרו איסוף נתונים מהיר ורחב יותר, נגישות קלה ליותר סוגי אוכלוסיות וזמן תגובה מהיר. המהפכה הבאה הגיעה עם כניסת האינטרנט לשימוש יום יומי ברחבי העולם החל מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת והפיכת הרשתות החברתיות לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום. סקרים דרך האינטרנט ודרך דואר אלקטרוני מאפשרים גישה מהירה עוד יותר , עלויות נמוכות מאד ואיסוף נתונים מהיר וכמעט מיידי. השימוש בסקרים כיום מיועד לא רק לצרכי מחקר אקדמי טהור אלא משמש חברות רבות לביצוע סקרי דעת קהל, חברות עסקיות לביצוע סקרים פנים וחוץ אירגוניים וגורמים מסחריים לביצוע סקרים שיווקיים וסקרי שביעות רצון על מנת לנסות למקד בצורה מדויקת יותר את השיווק ללקוחות פוטנציאליים.
מבוא
שיטות איסוף נתונים
הגדרות
שיטות דגימה בסקרים
ראיון בכתב ופנים-אל-פנים
סקר טלפוני
סקר באינטרנט
מאפייני סוגי הסקרים השונים
סקרים טלפוניים – יתרונות וחסרונות
סקרי אינטרנט – יתרונות וחסרונות
הטיות בסקרים
כללי
הטית אי-השבה
השפעת שאלון רגיש על אי השבה
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
