1. מבוא- א. הקדמה: מחקר זה מעניין מאחר ועוסק בתופעת הענקת מתנות מהפריזמה של כלכלה התנהגותית. כלכלנים תמיד מצאו את מנהג קניית המתנות כחידתי. מאחר ונותן המתנות לא תמיד יודע במדויק את העדפות מקבל המתנות, הרי שהמתנות הופכות לאלמנט המפחית מרווחת המשתתפים חרף הכוונות הטובות הטמונות בתהליך הענקתן. במילים אחרות ניתן לומר שיש במתנות "הפסד עומס" (deadweight loss) כאשר משווים אותן למתן מזומן במקום מתנה פיזית: עלות המתנה עלולה להיות גבוהה יותר מאשר ערכה עבור המקבל. מספר מודלים תיאורטיים נולדו מתוך הרצון להסביר את תופעת הענקת המתנות, ואף מחקרים ניסו אמפירית להעריך את העוצמה של הפסד העומס בהענקת מתנות. אך, גם אם יש בהענקת מתנות הפסד עומס מסוים – הרי שמנהג הענקת המתנות לא מפסיק אלא ממשיך ואף הולך ומתרחב. המוטיבציה של החוקרים במחקר הנוכחי להתמקד בנושא המחקר נבעה מפער זה בין היעדר ההסבר הרציונלי להענקת מתנות, לבין קיומו המתמיד והנרחב של המנהג. על כן, במחקר זה, החוקרים ביקשו להבין אם רכישת מתנות לחג (בפרט לחג הפסח היהודי) בישראל מוביל לכדי תועלות ברווחה של המשתתפים או שמא מוביל להפסד עומס. כמו כן, החוקרים במחקר הנוכחי ביקשו לחדש על הספרות הקיימת בנושא מבחינת חלק מהמשתנים הבלתי תלויים הנבחנים (מגדר ושביעות רצון) ומבחינת הקונטקסט של מתן המתנות (פסח).
