סוגיית השתלבות נשים ערביות אקדמאיות בשוק העבודה הינה סוגיה חשובה ומהותית להבנת תמונת המצב החברתית- תרבותית במדינת ישראל. מחד, נראה כי התמורות החיוביות שחלות בעולם המערבי מחלחלות גם למגזר הערבי, אשר באות לידי ביטוי בעלייה באחוז הנשים הערביות הלומדות במוסדות להשכלה גבוהה בארץ וכן, בעלות תארים אקדמאיים. מאידך, נראה כי על אף שרכישת השכלה אמורה לפתוח הזדמנויות כלכליות ותעסוקתיות, לא מדובר בקשר ישיר במקרה של נשים ערביות. למעשה, נשים ערביות מתמודדות עם מספר חזיתות מפלות בו זמנית- הן בשל היותן נשים, הן בשל היותן נשים מהמגזר הערבי בעל ערכים פטריאכלים והן בשל היותן חלק ממגזר המשתייך לאוכלוסיית מיעוט (עראר & אבו עסבה, 2010).
המחקר הנוכחי מבקש לעלות על נס את חשיבות הסוגיה ולסקור את תמונת המצב בשטח בכל הנוגע להשתלבות נשים ערביות, בוגרות תואר ראשון, בשוק העבודה במדינת ישראל. לצורך כך בוצעו ראיונות עם 8 סטודנטיות אשר עסקו בתחושות לאחר סיום התואר, האם מרגישות שהפיקו תועלת מהתואר וכן, דן בניסיונות של הסטודנטיות להשתלב בשוק העבודה ודרכי ההתמודדות עם הקשיים הנובעים מכך.
בחלק סקירת הספרות אציג מאמרים הסוקרים את מעמד האישה הערבייה וכן אדון בתהליך השתלבות האישה הערבייה בשוק העבודה וההשכלה. בחלק הממצאים אציג את התמות העיקריות שעלו מתוך הראיונות עם הנשים. לבסוף, בחלק של הדיון המסכם אדון בצורה אינטגרטיבית וביקורתית באותן תמות עיקריות.
