א. סקירה תאורטית פסיכולוגיה חיובית :
בעשורים האחרונים פסיכולוגיה חיובית זוכה לצמיחה מהירה במחקר, בתעסוקה בתחום הבריאות ובשיח הציבורי, על אף שתחום זה מוסיף מתודולוגיות חדשניות ,ראיות אמפיריות ושיטות עבודה חדשות המהות של הפסיכולוגיה החיובית מתבססת על רעיונות עתיקים הנפוצים בתוך הרבה דתות ופילוסופיות בעולם ( Kern, Williams, Colla, Sharma, Taylor, Sharp Siokou and Oades,2019)). חלק מהרקע ההיסטורי של הפסיכולוגיה החיובית כולל בתוכו את הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית ובעיקר גישתו של ויקטור פרנקל שטען כי חיפוש אחר משמעות לחיי האדם היא הפתרון לדיכאון הקיומי, פירמידת הצרכים של מאסלו המפרטת את מקורות המוטיבציה האנושית עד למימוש עצמי והפסיכולוגיה ההומניסטית המדגישה את אפשרות הבחירה של האדם והאחריות שלו לבחור ולפעול לחיפוש משמעות ( Kern and others,2019).
מי שנחשב לאבי הגישה של הפסיכולוגיה החיובית הוא פרופסור מרטין סליגמן. סליגמן עסק רבות בטיפול ומחקר בנושא דיכאון ופסיכופתולוגיה. בשנת 1998 סליגמן עמד בראש איגוד הפסיכולוגים האמריקאים, במהלך כהונתו הוא ייסד את גישת הפסיכולוגיה החיובית וזאת מתוך הבנה שקיים חוסר בתחום הפסיכולוגיה הקלינית המסורתית (2013 Harzer and Ruch,).לטעמו, תחום הפסיכולוגיה הקלינית אינו מתמקד מספיק בפן החיובי של האדם וביכולת הבחירה על האושר שלו ,בנוסף ואולי אף חשוב יותר, הפסיכולוגיה הקלסית אינה עוסקת בפתרונות מנע שנועדו לחזק את החוסן הנפשי של האדם על מנת למנוע מלכתחילה את התפרצות הדיכאון או החרדה (2013, Harzer and Ruch).
