הרשתות החברתיות המקוונות, מהווים כותרת לשורה של שירותים, אתרים ויישומים, המעניקים חוויה שעד לפני כמה שנים היו זרים למרבית הציבור הצרכני, וכיום מהווים חלק אינטגראלי ממציאות ויום יומם של המוני בני אדם בכל העולם, כמו גם בישראל. שירותים כמו של ׳פייסבוק׳, ׳אינסטגרם׳ או ׳טיק-טוק׳, מהווים פריצת דרך בעולם החברתי-טכנולוגי, מכיוון שהם מאפשרים למשתמשים מכל העולם להתחבר לשירותיהם, וכך מוצאים את עצמם בתוך שיח חברתי מתקדם, המאפשר להם למצוא עם אחרים מכנה משותף, או סוגיה מבדלת, בזמן שאלו צורכים תכני בידור ואינפורמציה, מסוג וסגנון הייחודיים רק לרשתות החברתיות (Haenlein, Anadol, Farnsworth, Hugo, Hunichen & Welte, 2020).
ובעוד שהרשתות החברתיות מהוות גורם משיכה כה עצום מסיבות רבות, אחת המאפיינים החשובים של הרשתות החברתיות, היא בכך שזו משנה את הסדר החברתי-צרכני, ומאפשרת לצרכנים להפוך לראשונה ליצרנים בעצמם. כך התערבותם ויכולתם לתקשר ולהילחם על זכויותיהם מול תאגידים וארגונים גדול לאין שיעור (Hudders, De Jans & De Veirman, 2021). עובדה זו היא גם מה שהולידה את ׳מובילי דעת הקהל׳, או המשפיענים (ובאנגלית – influencers), אשר מתאפיינים ביכולתם להשפיע בצורה משמעותית על כמות אנשים גדולה יחסית. עם זאת, נוכח כוחם, ארגונים ומפרסמים עדיין נדרשים ללמוד ולהבין את השפעתם, ואת יכולתם למנף השפעה זו לטובת אפקטיביות הפרסום, וכוונת הרכישה של הצרכנים (Feng, Chen & Kong, 2021).
מבוא
א. מוביל הדעה ברשתות החברתיות
ב. מדדים עיקריים לבחינת יעילות של מסר ברשתות החברתיות
ג. הקשר בין השפעת מוביל דעת הקהל ליעילות פרסומית
סיכום ומסקנות
מקורות
