מבוא
ההבחנה בין אופן עיבוד מידע אנליטי לאיטי, לעיבוד מידע מהיר ואינטואיטיבי קיימת בספרות שנים רבות (Evans & Stanovich, 2013). בעוד שמחקר רב הוקדש לבחינת הבדלים בינאישיים בנטייה של בני אדם להעדיף עיבוד אחד על פני עיבוד אחר (Epstein et al., 1996), לא ידוע האם עיבוד המתרחש בסיטואציה אחת, עשוי לזלוג גם לסיטואציה אחרת. במילים אחרות, האם כאשר אדם מבצע עיבוד אנליטי לצורך החלטה מסוימת (לדוגמא, האם להשקיע במניה א או ב בבורסה), האם הדבר יגרום לו לבחור בעיבוד דומה גם בסיטואציה אחרת ? (למשל, האם לקנות מכונית חדשה ויוקרתית או לקנות מכונית משומשת?).
קיימת טענה בספרות על פיה ישנן שתי מערכות חשיבה: אחת מהירה ואינטואיטיבית, בעוד שהשנייה רציונאלית ואיטית (Evans & Stanovich, 2013). מערכות אלו, אשר עשויות לייצג מערכות שונות במוח האנושי (Epstein, 1994 בתוך Evans & Stanovich, 2013) חשובות במיוחד כאשר באים להסביר כיצד בני אדם מקבלים החלטות ומבצעים שיפוטים בתחומים שונים (למשל, Chaiken & Trope, 1999). שתי המערכות מכונות בדרך כלל מערכת 1 ומערכת 2, כאשר מערכת 1 מתאפיינת בעיבוד מהיר, מקביליות, קיבולת גבוהה, אוטומטיות, אסוציאטיביות, אינה דורשת מעורבות של זיכרון עבודה, נוטה להטיות ותלויה בהקשר בעוד שמערכת 2 מתאפיינת באיטיות, קיבולת מוגבלת, דורשת זיכרון עבודה, מודעת, תגובות נורמטיביות, נשלטת, סדרתית ומופשטת (Evans & Stanovich, 2013).
