למידה שיתופית, או למידה קבוצתית, הוא מונח המתייחס לשיטות הוראה בהן מורים מארגנים תלמידים לקבוצות קטנות וכך הם יכולים לפעול יחד על מנת לעזור זה לזה במהלך הלמידה. שיטות הלמידה השיתופית, נחקרו פעמים רבות והן ידועות ככאלה המסייעות באופן משמעותי לשיפור הישגי התלמידים (Slavin, 2011, p.344). יחד עם זאת, למרות שישנה הסכמה בין החוקרים על ההשפעות החיוביות של למידת עמיתים לגבי ההישגים של התלמידים או קבוצת הלומדים, עדיין קיימת מחלוקת לגבי מהן הסיבות להשפעה החיובית וכיצד השיטות של למידה שיתופית באמת משפיעות על ההישגים וחשוב מכך, באילו תנאים היא אכן משפיעה. החוקר סלבין (1995), זיהה כי ישנם ארבע נקודות מבט מרכזיות בנוגע להשפעה של הלמידה השיתופית על ההישגים והם מוטיבציה, לכידות חברתית, התפתחות קוגניטיבית והוראה קוגניטיבית (Slavin, 2011, p.345). למידה שיתופית היא צורת הלמידה שנצפתה בתצפיות על למידת העמיתים. למידת עמיתים נשענת על שיתוף הפעולה בין החברים כאשר המטרה היא שכל חבר בקבוצה ישתף את חוויותיו ויאפשר לאחרים ללמוד מכך. נראה כי ההשפעה של הלמידה השיתופית על ההישגים תלויה גם בגורמים נוספים כמו למשל שיתוף פעולה ומוטיבציה של חברי הקבוצה להביא להצלחה של הלמידה. עבודה תבחן את הנקודה הזו על ידי הצגת חומר תיאורטי מתוך הנושא של הנחית קבוצות למידה בעמיתים וזאת, בשילוב עם תצפיות על הנחיות שבוצעו בפועל.
דינמיקה של קבוצות: לכל אחת מהקבוצות הרבות הקיימות, יש ייחודיות משלה, המתבססת על הפרטים המרכיבים אותה וכן מהתהליכים והיחסים בקבוצה.
מבוא
דינמיקה של קבוצות
אינטגרציה בין הסקירה הספרותית לתצפיות
סיכום
ביבליוגרפיה
