על פי תיאורית ההיקשרות, איכות האינטראקציה של הפעוט עם המטפלים העיקריים בזמן שהם עונים על צרכיו העיקריים, קובעת את אופי האינטראקציה עם אנשים קרובים מאוחר יותר בחיים (Bowlby, 1969). בעוד שסגנון התקשרות נחקר תחילה בקרב תינוקות ופעוטות, מאוחר יותר המחקר החל להתפתח גם בקרב מבוגרים (Feldman & Pietromonaco, 1997). נמצא כי בקרב מבוגרים, בנוסף לסגנון הבטוח ישנם שני ממדים מרכזיים לסגנון ההתקשרות לא בטוח: סגנון התקשרות חרד וסגנון התקשרות נמנע (Brennan, Clark & Shavar, 1998). עוד נמצא כי סגנונות אלו קשורים לאופן שימוש שונה במדיה דיגיטלית. לדוגמא, נמצא כי אנשים בעלי דפוס התקשרות חרד נוטים לעשות שימוש רב יותר בפייסבוק לעומת אנשים בעלי דפוס התקשרות נמנע. במחקר הנוכחי, ההשערה לגבי הקשר בין סגנון התקשרות לבין השימוש בפייסבוק נבדקה על ידי שימוש במדדים פחות תגובתיים מאשר במחקרים קודמים. מדדים תגובתיים הם מדדים אשר עשויים להיות מושפעים מציפיות, רצונות וכוונת של הנבדק – כגון הרצון לרצות את הנסיין או לצאת באור חיובי. מדדים לא תגובתיים לעומת זאת, הם מדדים שאינם מושפעים ממשתנים אלו. התוצאות של המחקר שיחזרו את הקשר בין דפוס התקשרות לבין שימוש בפייסבוק גם כאשר נעשה שימוש במדדי דיווח עצמי וגם כאשר נעשה שימוש במדדים לא תגובתיים, אם כי במקרה של המדדים הלא תגובתיים, הקשר היה חלש יותר.
העבודה כוללת:
תקציר
מבוא
סקירת ספרות
שיטה
תוצאות ודיון
מקורות
נספחים
