סעיף א': סיכום של המאמר
רקע: כאשר הגיעה מגפת הקורונה לאוסטרליה וניו זילנד בשנת 2020, היא הביאה לשיבוש ניכר בחיי השגרה בכל תחום אפשרי. המגפה פגעה לציבור בבריאות וברווחה האישית, במערכות יחסים חברתיות, בפעילות כלכלית ובמערך הפוליטי. אחד הביטויים החריפים להשפעת הקורונה היה כי ממשלות סגרו גבולות לאומיים וגם ביצעו סגרים בתוך המדינות, כך שבין היתר בתי ספר, אוניברסיטאות, עסקים ומקומות תפילה נסגרו. כל זאת בכדי למנוע את התפשטות הנגיף. ספציפית, במאמר זה, מבקשים להתמקד במכללות תיאולוגיות. כבכל המכללות והאוניברסיטאות, היו המכללות התיאולוגיות צריכות להיות מאורגנות מחדש במהירות, ובדומה לשאר האקדמיות - פגישות זום והדרכה מקוונת הפכו במהירות לנורמה. אולם, בעוד שהמעבר להוראה מקוונת היה מאתגר מספיק בלימודי התנ"ך והתיאולוגיה, הרי שהיה מאתגר כפליים עבור לימודי הפרקטיקום (התנסות בשטח), שבהם אינטראקציה בין אדם לאדם היא חלק אינטגרלי מהלמידה. לאור בעייתיות זו, מבקשים כותבי המאמר לבחון, כיצד ניהלו סטודנטים, מפקחים ומנהלי תכניות שינוי של מעבר ללמידה מקוון בנסיבות הקורונה, תוך שמירה על האתוס הכללי של הדיסציפלינה? לשם מענה על שאלת המחקר הזו, האגודה האוסטרלית והניו זילנדית לחינוך שדה תיאולוגי (ANZATFE) ביצעה סקר בקרב 30 מחבריה (משתי המדינות), באוקטובר 2020, כדי לבחון את נקודות המבט של מחנכי בשדה התיאולוגי, על השפעת המגיפה על תלמידים, מפקחים ותוכניות. עבור ארגון קטן, זה היה מעודד שיותר משלושים מחנכי שדה הגיבו ממכללות תיאולוגיות. המשתפים שיתפו פעולה בקלות ואף היו להוטים לחלוק את חוויותיהם. הממצאים כדלקמן.
סעיף א': סיכום של המאמר
סעיף ב': דיון אינטגרטיבי ביחס לשני מאמרים מהקורס
סעיף ג': ביקורת על המאמר
ביבליוגרפיה
