התפתחות מדינת הרווחה לאחר מלחמת העולם השנייה באה להציע פתרון אחר ומציאות שונה. מציאות המגלמת את היחסים בין האזרח לבין מדינתו. בקשר מחודש זה, במיוחד בתצורתו האירופאית, האזרח משלם מסים ונאמן למדינה, ואילו המדינה שואפת למלא את כל צרכיו, ובו בעת אף להשאיר את המשפחה ואת הקשר המשפחתי כמשני, לעומת מה שהיה בעבר. כידוע, מדינת הרווחה כשלה והחל משנות ה-70 החלה מדיניות זו להצטמצם במרבית המדינות בעולם, לרבות אירופה וגם בישראל, מותירות סוגיות ציבוריות רבות, כמו הטיפול בחסרי בית, בזקנים וחולים בחזרה לאחריות המשפחה, אשר מתמודדת עם מציאות חדשה (דורון, 2010).
אחת הסוגיות היותר מעניינות בהקשר זה של מדיניות רווחה והשפעה על אלו שמושפעים מאותה מדיניות, היא סוגיה בוערת זה כמה עשורים, המתייחסת לסיוע למשפחה אשר זה עתה נולד להם ילד חדש. תופעה זו הלכה ובערה בעשורים האחרונים עקב שינויים טבעיים שנעשו בהקשר של מעמד האישה מצד אחד ושל המצב הכלכלי מצד שני, אשר הביאו יותר נשים ללכת לעבוד וכך לקיים משק בית בו שני בני הזוג עובדים. כך, המדינה, כל מדינה בעלת מוטיב רווחתי, נדרשה לעמוד על השאלה האם וכיצד לסייע לאותם זוגות ומה המשמעות של סיוע זה (Blofield & Martínez Franzoni, 2014).
בישראל ובעולם, כפי שיפורט ויורחב בעבודה זו, קיימים צורות שונות של מדיניות רווחה שמטרתן לסייע, לעודד או שלא לעודד ילודה בקרב נשואים וזוגות צעירים.
מבוא.
1. מדינת הרווחה וחופשת הלידה.
1.1 מקורה של מדינת הרווחה.
1.2 חופשת הלידה כפועל יוצא של מדינת הרווחה.
2. חופשת הלידה ומאפייניה.
2.1 מאפיינים והתפתחות חופשת הלידה בעולם.
2.2 חופשת הלידה בתצורתה הישראלית.
3. השפעת חופשת הלידה על הסיטואציה הישראלית.
1.1 אינטרסים מדינתיים מול אינטרסים משפחתיים.
1.2 המשמעות הכלכלית וקבלת החלטות.
4. סיכום.
מקורות.
