מלחמת האזרחים בסוריה, ניתן לומר, הביאה תופעה קיימת, תופעת ההגירה, אל ממדים חדשים, כאלו אשר עיצבו מחדש את היחס של המערב אל מדינות מפותחות פחות, תוך התמודדות עם אתגרים ביטחוניים ותרבותיים (Kushnirovich, 2015). ישנם סיבות רבות לאותה הגירה, אם בסוריה, אשר נבעה מביטחון אישי ולעיתים קרובות, אבדן הבית, הביאה אנשים למצוא מכסה במדינה אשר תסכים לאמץ אותם. לא פעם, הגירה נובעת מצרכים תעסוקתיים, עקב קשיים כלכליים, לא ביטחוניים, אשר מובילים אנשים רבים להגר למדינות מצליחות יותר, ולמצוא תעסוקה אשר תפרנס את כלל המשפחה. הביטחון אישי והמשפחתי, יחד עם הביטחון הכלכלי, מהווים את הסיבות העיקריות, יחד עם סיבות משניות יותר, כמו פערים מגדריים, ערכיים ואף דתיים, אשר מובילים לא פעם אנשים להגר ממדינה אחת לאחרת (Amit & Bar-Lev, 2015).
בישראל, כמו מרבית מדינות המערב, מתנהל וויכוח ציבורי סוער הנוגע למדינות ההגירה הישראלית, אשר בשונה מכלל מדינות אלו, גרעינו בחוק השבות ושאלת יהדותו של המהגר. לאורך עשורי הקמתה של מדינת ישראל, נהנתה מדינת ישראל ממספר הגירות חשובות, אשר חיזקו את מעמדה הדמוגרפי ועזרו לישראל להתחזק לעומת אתגריה הביטחוניים והכלכליים. עם זאת, ברמה התרבותית, גם היום, עדיין נשאלות שאלות הנוגעות לעצם הצלחתם של אותם הגירות להשתלב במציאות הישראלית, בעולם התעסוקה הישראלי, ובעיקר בתרבות הישראלית (דובינר, 2012).
עבודת מחקר זו תתמקד באוכלוסייה אחת כזו, אוכלוסיית האתיופים במדינת ישראל, תוך בחינה של אזור גיאוגרפי ספציפי – שכונת האתיופים של ראשון לציון, רמת אליהו. שאלת המחקר לכן, הינה, כיצד תופסים יוצאי אתיופיה בדור השני (שנולדו בארץ) את השתלבותם החברתית והכלכלית במדינת ישראל ומהי רמת השתלבותם?
מבוא
1. רקע תיאורטי
1.1 עידן ההגירה העולמי
1.1.1 הגדרה וסוגים של הגירה
1.1.2 ההגירה ההמונית של המאה ה-21
1.1.3 חייו וקשייו של המהגר
1.1.4 התמודדות המדינות עם משבר הפליטים
1.2 הגירה בישראל
1.2.1 ישראל כקיבוץ גלויות
1.2.2 בין הגירה חוקית ובלתי חוקית בישראל
1.2.3 סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ
1.2.4 קליטה ועלייה של יהודי אתיופיה
1.2.5 קשיים ואפליה בקרב יהודי אתיופיה
2. שיטות מחקר
2.1 שאלת המחקר והשערת המחקר
2.2 שדה ומשתתפי המחקר
2.3 הליך וניתוח הממצאים
3. ממצאים
3.1 תפיסה עצמית של אושר
3.2 המשפחה והשתלבות המשפחה
3.3 השתלבות בתקופת הילדות
3.4 השתלבות חברתית ותרבותית
3.5 השתלבות כלכלית
3.6 מניעים ותהליך פתיחת עסק וחנות
3.7 הצלחת החנות ומחשבות לעתיד
4. דיון
4.1 מאבקם של אוכלוסיות מוחלשות
4.2 בין תרבות ישראלית לתרבות יהודית
4.3 החנות כהתמודדות מקומית וחברתית
5. סיכום
5.1 תרומת המחקר
5.2 מגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך
6. מקורות
נספחים
נספח א׳: שאלון המחקר
נספח ב׳: ראיונות המחקר
