בניגוד לאמרתו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ כי "כדורגל הינו משחק של 22 חוליגנים שרודפים אחרי כדור אחד", ניתן לומר כי אהדת הכדורגל הינה אורח חיים, ויותר מכך. מעולם לא היה הספורט המודרני והכדורגל בפרט, תופעה בעלת השפעה כה גדולה בחיי מיליוני אנשים כשם שהוא כיום במאה הנוכחית. ספורט הכדורגל חוצה מעמדות, גזע, מין, דת ולאום (גלילי, לידור, בן פורת, 2009, עמ' 13).
הפופולריות של הספורט בעידן הנוכחי נובעת, בין השאר, מהעובדה שהוא מהווה מנגנון יעיל ליצירת סולידריות בינלאומית ולקידום רעיון הקהילה הבינלאומית חסרת הגבולות. אירועי ספורט, אשר מולידים באופן תדיר דרמות בלתי צפויות, רגעים מרגשים וגיבורים, הם בעלי פוטנציאל לאחד המונים, ללא קשר למוצאם החברתי, מינם, דתם, שפתם והרקע החינוכי שלהם (חריף, 2003, עמ' 1).
משחק הכדורגל, כספורט בפני עצמו, הפך לעניין חברתי, ציבורי, לאומי, תקשורתי ואף דתי. כיום פועלים בעולם כ-300,000 מועדוני כדורגל רשמיים, 1.5 מיליון קבוצות רשומות ו-240 מיליון שחקנים מכל הגילאים משחקים באופן פעיל כדורגל מדי שבוע. על עוצמת מעמדו של הכדורגל בעולם מעיד הגוף המנהל את עולם הכדורגל הממוסד, פיפ"א (FIFA), אשר ממוקם במקום השני מבין חמשת הארגונים הבינלאומיים העל-מדינתיים הגדולים בעולם ומדורג אף גבוה יותר מאשר ארגון האומות המאוחדות (רם, 2006, עמ' 155).
העובדה שמשחק הכדורגל נגיש לכולם הופכת אותו למשחק בינלאומי, בעל עניין ושפה המשותפים להרבה אנשים ברחבי העולם, ובעולמנו הגלובלי בו התקשורת עוברת במהירות, משמש הכדורגל גם כשגריר לקירוב בין אנשים ולהעמקה של תהליכים קוסמופוליטיים.
מבוא
פרק 1: התפתחות הספורט והכדורגל בעולם ובישראל
פרק 2: דפוסי אהדה בספורט ובכדורגל בעולם ובישראל
פרק 3: דפוסי אהדה לפני ההתמסחרות עד שנות השמונים
פרק 4: דפוסי אהדה בתהליך ההתמסחרות 1980-2000
פרק 5: דפוסי אהדה אחרי ההתמסחרות משנות ה-2000 והלאה
דיון, סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
