התופעה של יציאה מהארון של ידוענים מתחומים חיים שונים הפכה נפוצה מאוד בשנים האחרונות Sawyer & Benozzo, 2019)). עם זאת, נראה כי אחד התחומים האחרונים להצטרף לטרנד הוא עולם הספורט (King, 2017). למרות שבשנים האחרונות יש פתיחות רבה יותר בתחו הספורט לנושא, נראה כי עדיין לא הבשילה העת ליציאה משמעותית של ספורטאים גברים מהארון ונראה כי התחום שמור אקסקלוסיבית לנשים (שם).
בדומה לתופעות חברתיות שונות, גם במקרה הזה ישראל דומה עולם ואנו עדים למצב דומה בו ספורטאים גברים יוצאים מהארון רק בסוף קריירת הספורט שלהם- כמו במקרה של אורי קוקיה, או של נוכחות משמעותית של נשים גאות בעולם הספורט (לדוגמא: ציפי אובזילר, סילבי ז'אן, מורן סמואל ועוד). באפריל 2021 נחשף הספורט הישראלי והחברה הישראלית כולה לסיפורה של ספיר ברמן, שעד להודעתה על תחילת תהליך להתאמה מגדרית, היתה ידועה כשגיא ברמן, שופט כדורגל בליגת העל. הסיפור סוקר בהרחבה בתקשורת הספורט ובתקשורת הכללית וקיבל חשיפה רבה, כולל התייחסות של דמויות מפתח מרכזיות בחברה, כולל נשיא המדינה.
העבודה הנוכחית תנסה לבחון את הסיקור התקשורתי והדיון הציבורי סביב מקרה ספיר ברמן ביחס לסיקור של ספורטאיות וספורטאים גאים בארץ ובהשוואה לסיקור של מקרים דומים בעולם. מעבר להשוואה, יעשה ניסיון לענות על שאלת המחקר המרכזית של העבודה: מדוע ספורטאיות וספורטאים מהקהילה הלהט"בית מקבלים חשיפה תקשורתית נמוכה ובאיזה מקרים הם מקבלים חשיפה תקשורתית גבוהה ומה הסיבות לכך?
מבוא
פרק א'- ספורט ומיעוטים- הדרה של מיעוטים בספורט
פרק ב'- סוגיות בהשתתפות קהילת הלהט"ב בספורט תחרותי
פרק ג'- מיעוטים מגדריים בתקשורת הספורט
פרק ד'- ממצאים
כיסוי תקשורתי של ספורטאים הומוסקסואלים בישראל
כיסוי תקשורתי של ספורטאיות לסביות בישראל
הכיסוי תקשורתי של המקרה של ספיר ברמן
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א
נספח ג
נספח ד
נספח ה
נספח ו
נספח ז
