שנות ה -40 של המאה ה 20 יצרו עיתוי ונסיבות ייחודיים שאפשרו שילוב בין האידיאולוגיה הציונית לבין התפתחות הספורט בישראל בכלל, ובמכביה בפרט. נסיבות שאפשרו שילוב בין רעיון 'יהדות השרירים' של מקס נורדאו, החזון האישי של יוסף יקותיאלי והאינטרסים של מנהיגי הציונות – באופן שסייע להקמת אולימפיאדה יהודית, המכביה, ב 1932 ולשימורה מאז ועד היום.
המכביה עברה שינויים רבים במטרותיה, מאז הקמתה ב 1932, אבל המטרה הבסיסית נותרה בזיקה לאידיאולוגיה הציונית: חיזוק הזהות היהודית הלאומית וחיזוק הזהות היהודית הקולקטיבית של יהודי התפוצות.
הקשיים בהקמת מפעל הישגי, שמתיימר להביא לישראל את טובי הספורטאים היהודיים בעולם לתחרויות, היו ברורים מתחילת הדרך: תחרות על זמנו ומאמציו של הספורטאי היהודי מול משחקים עולמיים ואולימפיים, השקעה ותמיכה בספורטאים בדרך להישגים אולימפיים וצורך לגייס עניין ציבורי בינלאומי באירוע מקומי. קושי אחר היה בשאיפה לשמר את הקשר בין האידיאולוגיה הציונית לבין הספורט.
שאלת המחקר, מכאן היא: כיצד משפיעה האידיאולוגיה הציונית על התפתחות המכביה?
השערת המחקר: מאז שנות ה-90 עברו המכביות ממעמד של מפעל ספורטיבי לאומי בעל יוקרה בינלאומית, לאירוע ספורטיבי עממי חובבני ואמצעי לשמירת הזיקה בין ישראל לתפוצות.
ניתוח הקשר, בין אידיאולוגיה לאומית לבין ספורט, ייעשה תוך התייחסות למטרות לאומיות בהתפתחות הספורט ההישגי בעולם מאז האולימפיאדה הראשונה ביוון, ניתוח מאפייני הזהות הלאומית הקולקטיבית וביטוייה בספורט העולמי והמקומי והשפעות כלכליות, פוליטיות ותקשורתיות על זהויות באירועי מגה ספורט.
מבוא
פרק ראשון: תהליכים גלובליים והזיקה בין ספורט, כלכלה, חברה וזהות
א. הספורט והמשחקים האולימפיים כאמצעים להבניית זהות לאומית וזהות גלובלית
ב. ספורט, לאום וכלכלה
ג. מגה ספורט, כלכלה גלובלית, תקשורת וזהויות
פרק שני: הספורט כאמצעי לפיתוח הלאומיות היהודית (ציונית – המכביות הראשונות
א. השפעות הדדיות: ספורט והאידיאולוגיה הציונית
ב. לאומיות ועיסוק יהודים בתרבות הגוף
ג. הזיקה בין ספורט, פוליטיקה וזהות – המכביה הראשונה עד המכביה התשיעית
פרק שלישי: הספורט ההישגי בישראל והזיקה למכביה ולמשחקים האולימפיים
פרק רביעי - דעיכת הקשר בין המכביה לבין ספורט גלובלי וזהות לאומית מאז שנות ה-90
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
