העדה הדרוזית מתיישבת באזורים מרוחקים ומבודדים דבר שיוצר באופן טבעי קהילות כפריות, מבודדות, מלוכדות ושמרניות. הדרוזים שומרים על ערכי דת ומסורת. מבנה המשפחה א החמולה הוא אחד מאבני היסוד של המסורת הדרוזית, ולכן שמירה על מעמדות מסורתיים היא כמעט בלתי מתפשרת עבורם (דנה, עמ' 13).
החברה הדרוזית היא חברה פטריארכאלית – מסורתית, וככזאת, האב הוא ראש המשפחה, בידיו כל הסמכויות, הוא אחראי על חלוקת המשאבים הכלכליים במשפחה (וינר –לוי 170), הוא קובע למי בנותיו ינשאו ונאסר עליה להמרות את פיו, גם אם זה אומר שהנשואים יהיו בכפייה, הוא קובע לאיזה מפלגה תשתייך המשפחה, ויש לו חלק חשוב בבחירת כלותיו. עד לא מזמן לרצונו של הפרט במשפחה הדרוזית, שאינו עמד בראש המשפחה או החמולה, משקל שולי, כיום חל שינוי במקומו של הפרט במשפחה ובחברה. תהליך זה קרה בעקבות החשיפה של צעירים לחברה הישראלית במסגרת הצבאית, צעירים אלו התוודעו לאורח חיים שונה מאוד דבר ששינה את השקפותיהם ואת זיקתם לחמולות (פלאח, 110-112). מעמד הנשים במשפחה הדרוזית הוא נחות מזה של הגברים, אך הוא מתחזק ככל שהן מתקדמות במחזור החיים המשפחתי, בעיקר בזכות הולדת בנים שתורמים להרחבת המשפחה הגרעינית וליצירת משפחות חדשות שחיות אחת לצד השנייה. אם המשפחה רוכשת כך מעמד ושליטה על נשות המשפחה – כלותיה, נכדותיה, השפעה על נישואי הבנים (וינר –לוי 172).
האישה הדרוזית אינה חלק מתהליך קבלת ההחלטות במשפחה, והיא חייבת לציית לגברים במשפחתה. גברים שיבקשו עצה מאישה נחשבים מבישים ולא ראויים (Barkat, 29)
