גן לאומי הינו שטח המיועד לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית.[1] תחת הערך "גן לאומי" נכנסים: גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרי מורשת שונים, אתרי הנצחה לחיילים, ואתרי עתיקות.
לגנים הלאומיים ולשמורות הטבע יש היסטוריה בין-לאומית, שמתחילה עוד ב-1122 לפני הספירה, כאשר מלך סין הבין לראשונה כי יש להגן על הטבע מפני נזקים שונים, ולכן הכריז על שטח מיוער בארצו כשמורה מוגנת, וממשיכה לארגונים שונים שהוקמו בארה"ב החל מאמצע המאה ה-19, בפארקים הלאומיים שברשותה, ובאמצע המאה ה-20 בשוויץ ובצרפת, האחראים על יותר מ-200,000 גנים ושמורות טבע ששטחן נמצא גם באוקיינוסים, ברחבי העולם.
בישראל, הגנים ואתרי המורשת השונים מנוהלים על-ידי רשות הטבע והגנים, שהוקמה בשנת 1963 כשני גופים נפרדים שחוברו יחד בהמשך, עליה אחראי המשרד להגנת הסביבה שבראשותו עומד השר להגנת הסביבה, וחלק מהחזון של רשות זו הוא חיזוק השותפות עם הציבור לשם העצמת השמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת בישראל. בנוסף, על אתרי המורשת השונים אחראית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
בעקבות משבר הקורונה (נגיף ה-Covid-19), שפקד את העולם בתחילת 2020, ובפרט את ישראל החל מחודש מרץ של שנה זו, הוכרזו במהלך השנה סגרים שונים על המדינה, עם מגבלות משמעותיות בנוגע לכלל האוכלוסייה, שנועדו לשמור על בריאות הציבור ולמנוע את התפשטות המגיפה והמדינה התנהלה תחת מצב חירום כללי.
תקציר
1.מבוא
2.סקירת ספרות
3.שיטת המחקר
4.ממצאי המחקר
5.דיון ומסקנות
6.סיכום
ביבליוגרפיה
