בחינה של השיח בנוגע לפליטים השוהים בארץ, מספר על מציאות מורכבת, ולבסוף מאבק, בין קבוצות אוכלוסייה להם אינטרסים שונים (Tirosh & Avraham – Klein, 2017). השיח על הפליטים (או המסתננים), בנוי על מעמדם הבלתי מוגדר של פליטים אלו, המייצר מציאות בלתי אפשרית, המונעת הכנסה ובנייה הדרגתית של חיים חברתיים וכלכליים נורמטיביים (קריצמן-אמיר, 2015). ייצוג שיח הפליטים לכן, מתמקד בגבריות של הפליטים המוצגת כמסוכנת, אלימה ולבסוף עבריינית, ובמצבם של ילדי המהגרים, ישראלים לכל דבר, אשר נדרשים להישלח בחזרה למדינות ותרבויות שאלו אינם מכירים (Cohen & Margalit, 2015).
השיח בחברה הישראלית, ובמובן זה, בכל חברה, הינו משמעותי, מכיוון ששיח הינו הדרך שבה חברות ותרבויות מייצרות דיון על נושאים ועל ערכים, ודרך דיון זה מעצבים את צורת ההתנהגות הקולקטיבית, המובילה לבסוף גם למדיניות. דיון זה, מורכב מייצוגים מסוימים, אותם הציבור סופג, אם דרך התקשורת, התרבות הפופולארית וכיום, גם דרך הרשתות החברתיות (ליבס ולוין, 2013). על כן, למידה על הייצוגים ועל הטרמינולוגיה התקשורתית כלפי ייצוג מסוים, גם מלמדת על האופן שבו זו משפיעה על הציבור ועל דעותיו (Couldry, 2010).
בעוד שהשיח השלילי על בעיית הפליטים מתמקדת באוכלוסייה הגברית, ואילו השיח החיובי על הילדים המחוברים לארץ, אלו שקולם נדחק לשוליים, אלו הם הנשים הפליטות ומבקשות המקלט (Ghebrezghiabher & Motzafi-Haller, 2015).
1. מבוא
2. רקע עיוני
2.1 מאפיינים עיקריים ותיאוריה של נשים פליטות
2.1.1 רקע – תופעת הפליטות במציאות של שנות ה-2000
2.1.2 מאפיינים וקשיים של פליטות
2.1.3 תופעות מגדריות של פליטות
2.2 ייצוגים של נשים פליטות וחשיבותן
2.2.1 תיאוריות בסיסיות על ייצוג
2.2.2 מאפיינים של ייצוג נשי
2.2.3 מאפיינים של ייצוג נשים פליטות
2.3 פליטות נשים בישראל וייצוגן
2.3.1 תמצית בעיית ׳המסתננים׳ בישראל
2.3.2 ייצוגם של הפליטים בישראל
2.3.3 הייחודיות של בעיית הפליטים בישראל בקרב מבקשות מקלט
3. מערך המחקר
3.1 שדה המחקר
3.2 כלי המחקר
3.3 הליך המחקר
4. ממצאי המחקר
4.1 תוכן הכתבות המנותחות
4.2 ניתוח השפה וקולם של הפליטות בכתבות המנותחות
4.3 היבטים וויזואליים בלתי מילוליים בכתבות המנותחות
5. דיון
5.1 בין סובלנות, פטרונות לבין שוויוניות
5.2 מגדר בשירות הנרטיב
6. סיכום ומסקנות
7. מקורות
נספחים
נספח א׳: רשימת הכתבות המנותחות
