תופעת הסחר בבני אדם היא דבר נפוץ ומשותף לכלל המדינות. היא תופסת את מוקד תשומת הלב התקשורתית וגם בקרב המחוקקים, הפוליטיקאים וגורמי האכיפה במדינות השונות, היא נושא חשוב. בהגדרה שלו, סחר בבני אדם מערב בתוכו כמה סוגי פשעים. מי שעוסק בסחר בבני אדם הם לרוב רשתות שלמות של גורמים כמו המאפייה המנצלים אנשים ממעמדות חלשים, מוחלשים חברתית, ומוכרים אותם לצרכים שונים. סחר בבני אדם יכול לכלול סחר לשם מטרות לחימה, סחר לשם מטרות מין וכן גם סחר באיברים ועוד. יש אשר מגדירים את התופעה הזו כ"עבדות החדשה" (Lee, 2013, pp.1-2). סחר בבני אדם, מתאפשר כיום בייחוד לאור תהליכי הגלובליזציה, אשר הביאו להעמקת אי השוויון בין המדינות ובין התרבויות והביאו לחיזוק היכולת להביא לדיכוי ש ל בני המעמדות הנמוכים, מה שמוביל בסופו של דבר לתופעת הסחר בבני אדם (פרנקו דלאור, 2012, עמוד 20).
הגלובליזציה מביאה גם לשינוי החברה וההתייחסות שלה בכל הנוגע לנושא הסחר בבני אדם. אמנם יש חברות המקבלות את הסחר בבני אדם כמשהו שהוא נורמטיבי, אולם לגלובליזציה יש גם פן חיובי בכך שהיא מביאה לשינוי במדינות שונות בנוגע לסחר בבני אדם ולניסיונות כלל עולמיים לטיפול ומיגור התופעה (Urry, 2012, p.1). בתהליכי הגלובליזציה, מה שהחברות יאמצו בסופו של דבר זה שינויים אשר יתאימו לאופי ולנקודת המבט בה הם תופסים את הנושא ולכן בנושא של סחר בבני אדם כל מדינה או חברה תטפל בנושא בצורה שונה (Adger, 2010, pp.387-288).
מבוא
פרק ראשון – סחר בבני אדם
1.1 סחר בבני אדם – הגדרה
1.2 מאפיינים
1.3 היקף התופעה
פרק שני –תיאוריית החברה
2.1 הגדרה
2.2 הקהילה וההשפעה שלה על סחר בבני אדם
פרק שלישי - תאוריית הענישה וסחר בבני אדם
3.1 הגדרה
3.2 ענישה וסחר בבני אדם
פרק רביעי – ניתוח הכתבה
סיכום
מקורות
נספחים
