חופשת לידה הינה חופשה, שבה ניתנת לאימא הזכות (ובשישה שבועות הראשונים, גם החובה), להיות עם תינוקה לאורך זמן מסוים. תכלית החופשה נחשבת ככפולה. מצד אחד, הצורך הבריאותי של אם להתאושש מהלידה ולהחלים מהתהליך הארוך של לידה באופן כללי. ומצד שני, לאפשר לאימא להיות עם תינוקה בשבועות ובחודשים הראשונים לחייו. חופשת הלידה בישראל מאפשרת לאם לשמור על מקום עבודתה, ואם עבדה מספיק חודשים טרם הלידה, אף לשמור על שכרה עד אשר היא תחזור, וכך המדינה מאפשרת לאם לקיים את שני תפקידיה המרכזיים בעולם המודרני הנוכחי, ללדת ילדים, ובכל זאת, ברמה התיאורטית, להצליח לשמור על קריירה תקינה ומסוגלת להתקדם ולהתפתח (וסרשטיין ו-טולידנו, 2014).
בישראל, אורכה של חופשת הלידה הינו 14 שבועות, והוא דומה למדינות מסוימות (כמו גרמניה), גבוה מאחרות (כמו ארצות הברית) ונמוך באופן מהותי ממספר מצומצם של מדינות רווחה בולטות במיוחד (כמו שוודיה) (Bergqvist, Bjarnegård & Zetterberg, 2015). חופשת הלידה נחשבת אכן לאחת מהסמלים הבולטים של מדינת הרווחה, שכן מי שמשלם בפועל את דמי הלידה (שכרה של האם בזמן החופשה) הוא הביטוח הלאומי ולא המעסיק עצמו (שמאפשרת ומונעת עקרונית, לפחות באופן חלקי ביותר, את הנטייה של מעסיקים להימנע מהעסקת אימהות או נשים לפני לידה) (וסרשטיין ו-טולידנו, 2014).
למרות שישראל מקיימת מדינת רווחה הדומה למדינות רבות באירופה, ולמרות כי חופשת הילדה הוארכה בפעם האחרונה בשנת 2007 (מ-12 ל-14 שבועות), בשנה שעברה (2016), קמה מחאת הורים ואימהות אשר עסקה במה שנקרא 'המציאות המעוותת' של החוזרות מחופשת הלידה, אשר נאלצות להתנתק מתינוקן הרך אחרי שלושה חודשים בלבד.
1. מבוא.
1.1 הקדמה.
1.2 סקירת ספרות.
1.2.1 מחאות ברשת החברתית.
1.2.2 מחאה מקוונת במדינת ישראל.
1.2.3 חופשת הלידה.
1.2.4 סיכום.
1.3 סקירה היסטורית.
1.4 סיכום ביניים.
2. שיטות מחקר.
2.1 כלי המחקר.
2.2 משתתפי המחקר.
2.3 הליך המחקר.
2.4 ניתוח הנתונים.
2.5 אתיקה.
3. ממצאים.
4. דיון
5. סיכום.
6. מקורות.
נספחים.
נספח א' - שאלון חצי מובנה עבור אימהות אשר השתתפו במחאה:.
נספח ב' – ראיונות המחקר.
