המחקר עוסק בקשר בין בריונות ברשת להערכה עצמית בקרב מתבגרים, לתחושת הבדידות של המתבגרים ולאופן המניעה והמעורבות האפשריים. מסוגלות עצמית היא למעשה האמונה שחש הפרט כלפי עצמו ביכולתו להתמודד ולהצליח באתגרים, לבצע משימות ולעמוד ביעדים שונים. תפיסה זו למעשה מושפעת מחוויותיו של הפרט. חוויה חיובית תעצים את המסוגלות והערך העצמי ואילו חוויה שלילית תוריד את הערך העצמי. בשל החשיבות הגבוהה להשפעת הסביבה על פרמטר זה, ישנה חשיבות להבין את גורמי המעורבות האפשריים על מנת לנסות ולמגר את השפעתה השלילית של הבריונות ברשת על המתבגרים. דבר זה עשוי למנוע פגיעה בהערכתם העצמית והשלכות רבות נוספות.
אם כן, שאלת המחקר היא כיצד משפיעה בריונות ברשת על ההערכה העצמית בקרב מתבגרים וכיצד ניתן למגר השפעה זו? למחקר הנוכחי שתי השערות. הראשונה, בריונות ברשת פוגעת בהערכה עצמית של מתבגרים. השנייה, מעורבות הורית ומערכתית תביא לירידה בדיווח על חוויות של בריונות ברשת בקרב מתבגרים.
חשיבותו של מחקר זה עומדת על בחינת הקשר בין בריונות ברשת להשלכותיה וכן, על הכרת דרכי ההתמודדות וניסיון למיגור השלכות אלה. האוכלוסייה הישראלית מעורבת תרבותית ועל כן חשופה לבריונות ברשת ומחוץ לה גם בפרמטר זה. ייחודו של המחקר הוא לשפוך אור נוסף על הפגיעה ארוכת הטווח הנגרמת כתוצאה מבריונות ברשת ועל המסוגלות שלנו כחברה לווסת ואף למגר את התופעה.
אופיו של המחקר הוא איכותני וכמותני מעורב. אדגום קבוצת תלמידים ואעביר להם שאלונים אודות הערכתם העצמית, תחושת הבדידות שלהם והמעורבות בבריונות ברשת.
