זמן קצר לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש יצא למלחמה באפגניסטן והורה על הפצצות כנגד בסיסי אימונים של ארגון הטרור אל-קאעידה ומתקנים צבאיים של משטר הטליבן באפגניסטן. "המלחמה שלכם מוגדרת. היעדים ברורים. המטרה שלכם צודקת" (Bush, 7.10.2001). הנשיא בוש נשא את ההצהרה הזאת ב-7 לאוקטובר 2001, בנאום לאומה מהבית הלבן. בנאום שלו, הוא התווה את האסטרטגיה הברורה והתמציתית של הממשל שלו לגבי אפגניסטן, והציג את היעדים הבאים לציבור האמריקאי: "...להפסיק את השימוש באפגניסטן כבסיס מבצעים טרוריסטי ולתקוף את היכולות הצבאיות של משטר הטליבן... ולהביא אותם לדין צדק" (Bush, 7.10.2001).
בעבודה זו, אני אעסוק במחקר של המלחמה שניהלה ארצות הברית באפגניסטן (2001-2014), מבחינה פוליטית-צבאית, חברתית כלכלית. אני אבחן את תוצאותיה, של המלחמה והגורמים שגרמו לתוצאותיה להיות כפי שהיו.
לאחר סיום מלחמה הקרה, בעידן גלובליזציה, הסיכון ללחימה בין מדינות פחת באופן משמעותי. ארגונים אתניים , דתיים ואידיאולוגיים, במסגרת של גבולות המדינה וגם ברמה הבין לאומית, הפועלים בדרך אלימה כנגד מדינה או מדינות, הפכו להיות הסיכון חדש לביטחון הלאומי והבינלאומי. המלחמה החדשה הזאת נמשכת כל הזמן, ודורשת ממדינות ריבוניות ללמוד חוקי לחימה חדשים, שיטות ואסטרטגיות כנגד איום החדש. חוסר המוכנות לאיום חדש גורם לכישלונות של מדינות המערב .
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הלחימה של ארצות הברית, עם קואליציית מדינות NATO, במזרח התיכון במהלך במאה ה-21 בכלל, ובאפגניסטן בפרט .
תוכן עניינים
מבוא
השערת המחקר
שאלות המחקר
שיטת המחקר
הגישה התיאורטית
מבנה העבודה
1. רקע תיאורטי: גישת הריאליזם והאינטרס הלאומי
2. רקע היסטורי- "איך הגענו לשם" והאינטרסים הלאומיים האמריקאים באפגניסטן
המדיניות הראשונית של ארצות הברית באפגניסטן
הפלישה הסובייטית, המוג'אהידין ושנות ה-1990
ה-11 בספטמבר ו"דוקטרינת בוש"
3. התכנון מראש של הפלת משטר הטאליבן ובניית המדינה ביום שאחרי
4. הכרת הארץ והתרבות האפגניות על ידי האמריקאים
5. השפעת המלחמה בעיראק על המלחמה באפגניסטן
6. הגדרת מטרות המדיניות על ידי האמריקאים
7. המערכת הבינלאומית
8. דעת הקהל האמריקאית
9. הפוליטיקה הפנימית האמריקאית
10. סוגיית הכלכלה
11. סיכום ומסקנות
המלחמה באפגניסטן מנקודת-ראות ריאליסטית
רשימת מקורות
