דיור מהווה אחד מן הצרכים הבסיסיים ביותר לחיי האדם משחר ההיסטוריה. כבר בתנ"ך מצוינת גישה זו, בהתבסס על ספר שמות (כ"א, 10), ועד היום המשפט העברי רואה במדור אחד משלושת הצרכים הבסיסיים בהם למשל הגבר, בהיותו נותן ההגנה, חייב לדאוג לאישה בנוסף למזונה וכסותה. במדינה הליברלית המודרנית קיימת הסכמה לפיה במידה שאין מקור אחר, חלה על המדינה חובת הבטחת המינימום ההכרחי, לרבות דיור. גישה זו הרואה בדיור מרכיב יסודי במדיניות הרווחה, אומצה על ידי חלק גדול מן המדינות האירופיות, עוד במאה ה-19 כתוצאה מן המהפכה התעשייתית Scanlon, 2008)). גם הכרזת האו"ם על זכויות האזרח בדצמבר 1948, מונה בסעיף 25 את שאלת הדיור, לצד מזון, ביגוד ובריאות, כאחד המרכיבים החיוניים והבסיסיים לחיי אדם (U.N. General Assembly (resolution 217 (III, 1948).
הנחת היסוד הינה לכן, שהמדינה מתערבת בשוק הדיור. ורצברגר, מחזק תפיסה זו וקובע כי "אין היום מדינה מפותחת שאינה מתערבת בצורה כלשהי בשוק הדיור, על ידי סבסוד שכר הדירה, בהפחתת מסים, בהוזלת תשומות, וכיוב'. הצורך במעורבות ציבורית נובע מחוסר יכולתו של השוק התחרותי לספק מגורים לקבוצות חלשות במחיר שהם יכולות לעמוד בו ובאיכות העונה על הצרכים המינימאליים שלהם. בהעדר עזרה בדיור לקבוצות אלו ... צפויות להתפתח תופעות, הפוגעות קשות בלכידות החברתית ובערכי היסוד של כל חברה המחויבת לדמוקרטיה ולצדק חברתי... כל ניסיון לבטל את התכניות הממשלתיות, המיועדות להקל על מצוקת הדיור של האוכלוסיות החלשות, חייב להציע חלופה הולמת, ולא – התוצאות עלולות להיות קשות ביותר בשלב מאוחר יותר" (ורצברגר, 2007).
מבוא: הנחות יסוד, הגדרות, הצגת שאלת המחקר ומבנה העבודה
פרק ראשון : מדיניות הממשלה: סקירה היסטורית וסקירת ספרות
התפתחות מדיניות הדיור בישראל
התמודדות הממשלה בנושאי מדיניות חברתית לרבות דיור
מאז 2011 (המחאה החברתית)
פרק שני : השלכות חברתיות של מדיניות הממשלה
פרק שלישי : דיון - פתרונות למצוקת הדיור
סיכום
ביבליוגרפיה
