שאלה 1
א. בתקופת הישוב, כלומר לפני הקמת המדינה, החברה האזרחית בישראל התאפיינה בדומיננטיות של גופים ממוסדים מאורגנים ובזיקה פוליטית חזקה מאד. בעקבות היעדר שלטון עצמי ונוכחות המנדט הבריטי בארץ, מוסדות וגופים שניתן להתייחס אליהם כחברה אזרחית לקחו על עצמם מעורבות בכל תחומי החיים, בין היתר שירותים חברתיים, חינוך, בריאות, תרבות ותעסוקה, מלבד גביית מיסים וסמכויות אכיפה. התנהלות של גופים אלו כמוסדות שלטוניים נשענה על הכרה בינלאומיות ולגיטימיות פנימית שנשענה בעצמה על רצון ליצור אוטונומיה ואי תלות בשלטונות הבריטים.
שאלה 2
בכל הנוגע לצנזורה הצבאית אפשר לדבר על שלוש התפתחויות מרכזיות. כשלוקחים בחשבון שהצנזורה היא למעשה שריד מהשלטון הבריטי בארץ, ההתפתחות הראשונה היא 'הסכם הצנזורה' בשנת 1949 אשר העביר את סמכות הענישה בפועל מהצנזור (קצין צה"ל בדרגת תת אלוף) לוועדת השלושה- וועדה המורכבת מנציג צה"ל, נציג וועדת העורכים ונציג ציבור.
התפתחות משמעותית נוספת הייתה דווקא חיצונית למוסד הצנזורה, והיא פסיקת בג"ץ בשנת 1988 לגבי חוקיות החלטת הצנזורה לפסול כתבה בעיתון העיר שעסקה בראשי המוסד. פסיקת בג"ץ צמצמה את כוחה של הצנזורה למקרים חריגים וחמורים בלבד.
