במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים לשנת הכספים 2008 הוגשה הצעת חוק ממשלתית ביוזמת משרד האוצר אשר הציעה להוסיף לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תת סעיף האוסר במפורש על קופות החולים לכלול בתוכניות השב"ן (שירותי בריאות נוסף) תרופות מצילות או מאריכות חיים. ההצעה נדונה בכנסת והתיקון אושר. מאז חלפו יותר מעשרים שנים, במהלכן עלו שוב ושוב יוזמות שמטרתן לאפשר לכלול תרופות חיוניות מאריכות או מצילות חיים בביטוחים המשלימים של קופות החולים.
יוזמות אלו לא צלחו בשל ההתנגדות הגדולה של ארגונים רבים, ביניהם ארגונים לזכויות אדם ואזרח ואף רופאים, אשר הביעו התנגדות נחרצת למהלך מעין זה. טענתם העיקרית הייתה כי מדובר בהצעה אנטי חברתית אשר אם תתקבל משמעותה המעשית היא יצירת שני סלי בריאות: סל אחד ציבורי ומוגבל עבור כלל האוכלוסייה וסל שני המיועד רק לבעלי אמצעים המסוגלים לרכוש לעצמם ולבני משפחתם ביטוח משלים ולשלם דמי השתתפות עצמית. אם אכן מדובר בתרופות חיוניות, טענו, הרי שמקומן בסל הבריאות הבסיסי אשר משרת את כולם.
בנוסף, עצם קיומם של תוכניות השב"ן פוגע בעקרונות השוויון והסולידריות בבסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומאפשר פעילות פרטית בתוך מערכת בריאות ציבורית. לכן, הכנסה של תרופות חיוניות לתוכניות אלו רק תחליש את המערכת הציבורית ותעמיק את הפערים בבריאות. מנגד, נשמעה הטענה כי הוצאת התרופות החיוניות מתוכניות השב"ן דווקא החמירה את המצב הקיים ויצרה פערים גדולים בבריאות.
תקציר
סקירת ספרות
תוכנית שירותי בריאות נוסף - שב"ן
הרקע להצעת החוק (2008)
התפתחויות בנושא בשנים האחרונות
סיכום והמלצות
ביבליוגרפיה
נספחים
